אז הזמנו שוב את פרופ' אניטה שפירא, היסטוריונית ופרופ' אמריטה לתולדות העם היהודי וישראל, לספר לנו על היסטורית ההתפטרויות של ראשי ממשלה בישראל בעבר.

עד שהגיע נתניהו.

טקסט הפרק המלא:

לא לדבוק בכיסא, לקחת אחריות ולפרוש מהחיים הפוליטיים לנוכח התוצאות הטרגיות של מדיניות מוטעת. זו הייתה המסורת של ראשי ממשלה בישראל. גולדה מאיר הייתה ראש ממשלה אהודה מאוד בציבור. הישראלים אהבו את יכולתה של גולדה לומר לא לאו״ם ולמעצמות ואפילו לאפיפיור. מלחמת יום הכיפורים פרצה משום הקיפאון המדיני שנוצר. הכישלונות של צה״ל בימים הראשונים של המלחמה ובעיקר האבדות המרובות היו טראומה שלא נמוגה גם לאחר הניצחונות בסוף המלחמה. גולדה ומשה דיין, שר הביטחון הנערץ, נתפסו בציבור כאחראים לקיפאון המדיני שהוביל למלחמה הקשה. אמנם, בבחירות שהתקיימו זמן קצר אחרי הפסקת האש, גולדה קיבלה מנדט מחדש מהעם. אם כי פחות מנדטים מאשר בבחירות הקודמות. אבל ככל שחזרו המילואימניקים וחיילי הסדיר מהמלחמה, כן געתה תחושת המחדל. האבדות הכבדות עוררו זעם בציבור. החלו הפגנות, למרות שההפגנות אז היו הרבה פחות מצומצמות מאשר היום, וכוונו בעיקר כלפי דיין, גולדה לא נדבקה לכיסא. היא התפטרה ודיין התפטר אף הוא. מה שקבע את הלך הרוח של גולדה הייתה תחושת האחריות. היא הייתה הראש. והיא הרגישה אשמה. ב-1977 עלה הליכוד בראשותו של מנחם בגין לשלטון. זו הייתה הקדנציה שבה בגין היה איש השלום. הוא הדהים את העולם ביוזמת השלום שלו שהביאה לביקור סאדאת בירושלים ואחר כך לשיחות קמפ דייוויד שהובילו להסכם השלום עם מצרים. בבחירות של 1981 התוצאות היו כמעט תיקו בין הליכוד והעבודה. הממשלה שקמה הייתה ממשלת ימין על מלא. בדרום לבנון התבצרו מחנות פליטים פלסטינים. יישובי הצפון סבלו מהרעשות קיוטשה. ישראל מצאה עצמה נלחמת עם סוריה. משתלטת על חלק מביירות. מואשמת בטבח הפלסטינים במחנות סברה ושתילה. ובסופו של דבר נאלצת לצאת מלבנון. עד יציאת ישראל מלבנון נפלו כ-700 חיילים ישראלים. המלחמה בלבנון הייתה המלחמה הראשונה של ישראל שהתנהלה ללא קונצנזוס ציבורי. הייתה תחושה שלא אומרים לאזרחים את האמת. שהמלחמה מתרחבת ללא ביקורת ציבורית. ההפגנות מול ביתו של בגין עם שלטים שעדכנו יום יום את מספר ההרוגים במלחמה. כל אלה הכבידו על ליבו של בגין. בסופו של דבר הוא הודיע בממשלה איני יכול יותר. זו הייתה המסורת של ראשי ממשלה בישראל. לא לדבוק בכיסא. לקחת אחריות ולפרוש מהחיים הפוליטיים לנוכח התוצאות הטרגיות של מדיניות מוטעת. עד שבא נתניהו.