מערכת החינוך חייבת לעבור שינוי טקטוני כדי לחנך לדמוקרטיה. ד"ר אסף סטי אל-בר מסביר מה הצעדים שמערכת החינוך חייבת לקדם כדי שהילדות והילדים של כולנו יחיו בדמוקרטיה אמיתית.

דמוקרטיה שלא מתנסים בה, הופכת למילה חלולה, ריקה מתוכן. חינוך לדמוקרטיה חייב להתבסס על התנסות בדמוקרטיה ובתרבות דמוקרטית. אחד היסודות החשובים של תרבות דמוקרטיה הוא חשיבה חופשית וביקורתית. תרבות כזאת לא יכולה לצמוח כאשר התוצר המרכזי של בית הספר הוא מבחנים מבוססי שינוי. כל בוגרי מערכת החינוך עברו בגרות באזרחות, ובכל זאת אנחנו רואים איך מדד הדמוקרטיה מראה התדרדרות רציפה ביחס לערכים דמוקרטיים לאורך השנים. דמוקרטיה שלא מתנסים בה, הופכת למילה חלולה, ריקה מתוכן. חינוך לדמוקרטיה הוא מהלך של חיבור בין המילה לבין הפעולות הממשיות שהופכות אותה לדבר חי, לעולם ומלואו. איך אפשר לעשות זאת? כל עמדה אנושית מורכבת משלושה רכיבים. רכיב שכלי, קוגנטיבי, רכיב התנהגותי ורכיב רגשי. הלמידה והשינון לבגרות משפיעים במקרה הטוב על הרכיב השכלי, אבל אין להם שום השפעה על הרכיבים הרגשיים והרכיבים ההתנהגותיים. נדרשת רפורמה חינוכית שמדגישה התנסות בדמוקרטיה. מהפכה שממש תיצור שינוי טקטוני במערכת החינוך ותהפוך אותה למרחב של חיזוק הדמוקרטיה והערכים הדמוקרטיים. נדרשת חוויה הלכה למעשה. באורחות החיים הדמוקרטיים בבית הספר, באיך שבית הספר מתנהל ביום יום. חוויה שכזאת תיצור גם שינוי רגשי ביחס לדמוקרטיה כבסיס לאושר ולחופש האנושיים. כמה צעדים מעשיים שאפשר לנקוט כבר עכשיו כדי לחזק חינוך לדמוקרטיה. עלינו להקים מנהלת לחינוך לדמוקרטיה במשרד החינוך. להקצות תקציבים לחינוך דמוקרטי. בין השאר למנות רכזי ורכזות אורחות חיים דמוקרטים בבתי הספר. אורחות החיים הללו צריכים לכלול חיזוק דרמטי של מועצות התלמידים ועיגון מעמדן בחוק. מועצות התלמידים לא יכולות להיות ועדת קישוט או צוות הפקה של מסיבה. הן צריכות לדאוג לקיום חוק זכויות התלמיד. והן צריכות לקחת חלק פעיל בהחלטות הנוגעות לאורח החיים הבית ספרי של התלמידים והתלמידות. יש לכונן יום שיא של דמוקרטיה בבתי הספר שינוהל על ידי התלמידים והתלמידות. ושכינונו יהיה חלק משינוי תרבותי של בית ספר כמרחב להתנסות דמוקרטית. יש לשקם את לימודי האזרחות בתיכון ברוח דוח קרמניצר ולהפוך את היחידה השנייה ליחידה של התנסות בדמוקרטיה השתתפותית כפי שקבע הדוח. מדובר במהלך מורכב שדורש שיתוף פעולה הדוק בין בתי הספר לבין גופי חברה אזרחית שאמונים על דמוקרטיה השתתפותית ובתוכם גופי המחאה המתחדשת. שיתוף פעולה שכזה צריך להיות בלב העיסוק של המנהלת לחינוך דמוקרטי. עלינו לחזק באופן משמעותי את החינוך הבלתי פורמלי, שמוכח כמרחב להתנסות ושינוי עמדות דמוקרטיות. צריך להפנות תקציבים גבוהים לתנועות הנוער, בדיוק ההפך עם מה שקורה ממש עכשיו, למרכזים קהילתיים, למועצות נוער עירוניות ובעיקר בפריפריה. צריך לחזק את שיתופי הפעולה בין התנועות וארגוני הנוער לבין בתי הספר. צריכה להיות שם תמיכה הדדית. בתי הספר יסייעו לפעילות של התנועות, והתנועות מצידן יסייעו לבית הספר ביצירה של אורחות חיים דמוקרטיים. זו הרי המומחיות שלהם. הצעדים הללו הם דוגמה חלקית שמבקשת להצביע על כיוון שאליו אפשר ללכת. אנחנו התפכחנו. אנחנו מבינים ומבינות היטב שהערכים דמוקרטיים ותרבות דמוקרטית לא נשמרים מאליהם. באמצעות השקעה של תקציבים, של קשב, של שינוי תפיסתי, ניתן ליצור את השינוי הטקטוני, שיחזיר את הדמוקרטיה ללבבות.