ספר חובות הלבבות - הקדמה  ומן הידוע, שכל מי שחולק קצתו על קצתו ומכזיב קצתו את קצתו בדיבור או במעשה, אין מאמינים בצדקו, ואין הנפשות מתיישבות על אמיתו.

וכן אם יחלוק גלויינו על נסתרינו, וכוונת לבבנו  על דיבורנו, ותנועת אברינו על מצפונינו לא תהיה עבודתנו לאלקינו שלמה, מפני שאינו מקבל [ממנו] עבודה מזויפת, כמו שנאמר (ישעיה א יג): לא אוכל און ועצרה, ואמר (ישעיה סא ח): כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה, ואמר (מלאכי א ח): וכי תגישון עור לזבוח אין רע וכי תגישו פסח וחולה אין רע הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך, ואמר (שמואל א טו כב): הנה שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים

ומפני זה תהיה מצוה אחת שקולה כמצוות רבות כפי הלב והכוונה, ועבירה אחת שקולה כעבירות רבות. ואפשר שתהיה המחשבה במצוה והכוסף לעשותה מיראת  אלקים שוקלת מצוות רבות מזולתה, כאשר אמר ה' לדוד (דברי הימים ב ו ח): יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה עם לבבך, ואמר (מלאכי ג טז): אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו, ואמרו זכרונם לברכה, בפירושו (שבת סג א): מאי ולחושבי שמו ? אפילו חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה‏:‏