ספר חובות הלבבות - הקדמה  והשערים שפתחם הבורא לדעת תורתו ודתו הם שלשה: האחד מהם השכל הניצל מכל פגע, והשני - ספר תורתו [האמתית] הנתונה למשה נביאו (והשני מה שהוא מוחש), והשלישי - הקבלות שקבלנו מקדמונינו, שקבלו מן הנביאים, עליהם השלום. וכבר הקדים לבארם הרב הגדול רבינו סעדיה, זכרונו לברכה, במה שיש בו די

 אך חכמת התורה מתחלקת לשני חלקים: האחד מהם - לדעת חובות האברים, והיא החכמה הנראית, והשני - לדעת חובות הלבבות, והם המצפונים, והיא החכמה הצפונה. חובות האברים ייחלקו לשני חלקים: האחד מהם: מצוות, שמחייב בהן השכל אפילו אם לא חייבה בהן התורה, והחלק השני - מצוות השמע, שאין השכל מחייב בהן ולא דוחה אותן, כאיסור [אכילת] בשר בחלב [ולבישת] שעטנז [וזריעת] כלאים, והדומה להן ממה שנעלמה ממנו עילת איסורן ועילת חיוב מה שנתחייבנו מהן. אך חובות הלבבות - כל שרשיהן הן מן השכל, כאשר אבאר בעזרת השם

 וכל המצוות הן נחלקות למצוות עשה ולמצוות לא תעשה. ואין אנו צריכין לבאר את זה במצוות האברים, מפני שהן ידועות [וברורות] לכל. אבל אני זוכר ממצוות עשה וממצוות לא - תעשה שבחובות הלבבות מה שיזדמן לי, כדי שיהיה דמיון למה שלא אזכור מהן, בעזרת השם

 וממצוות עשה שבחובות הלבבות - שנאמין, כי יש לעולם בורא בראו מאין, ושאין כמוהו, שנקבל עלינו יחודו, ושנעבדהו בלבנו, ושנתבונן בפלאי יצירותיו כדי שיהיו לנו לאות עליו, ושנבטח בו, ושנכנע מפניו, ושנירא אותו, ונפחד ונבוש מהשקיפו על נגלותינו ונסתרותינו, ושנכסוף לרצונו, ונייחד מעשינו לשמו, ושנאהב [אותו ואת] (את) אוהביו, כדי להתקרב אליו, ונשנא את שונאיו, והדומה לזה ממה שאינו נראה מן האברים: