ספר חובות הלבבות - הקדמה  וכאשר עלו בידי מדרך הסברא, חקרתי עליהם מן הכתוב אצלנו והמקובל בידינו ומצאתים בהם במקומות רבים, ואני עתיד לבאר כל דבר מהם בשער המיוחד לו בעזרו, יתברך. וקראתי לספרי זה שם מענין כוונתי בו, והוא "ספר תורת חובות הלבבות". וכוונתי בו להתחכם, ולהעיר הפתאים והמקצרים מאנשי תורתנו ונוחלי חוקי דתנו במה שיספיק להם מן הראיות, אשר יעיד השכל בברורן ואמיתתן, ולא יכחש בהן, כי אם אנשי החונף והשקר, מפני שהאמת כבדה עליהם, ושהם מבקשים להקל על עצמם. ולא אטרח להשיב עליהם, מפני שלא היתה כוונתי בזה הספר להשיב על החולקים על עיקר תורתנו, אך כוונתי לגלות מה שהוא תקוע בשכל הצלול משרשי דתנו וטמון בנפשותינו מקטבי תורתנו, וכאשר נעורר מחשבותינו לחשוב בהם, תתברר אמיתתם במצפונינו וייראו מאוריהם על אברינו

 וזה דומה לאחד מחכמי החוזים, שנכנס בחצר אחד מאוהביו, והרגיש שיש בה מטמון, חקר עליו וימצאהו כסף שחור, נשתנית צורתו מן החלודה שעלתה עליו, לקח ממנו מעט, ומרקו במלח ובחומץ, וישטפהו, וייפהו, עד ששב הכסף אל צורתו הנאה ואל הדרו וזיוו, ואחר כך ציוה בעל הבית לעשות בשאר המטמון כן. ואני כוונתי לעשות כן במטמוני הלבבות, לגלות אותם ולהראות פני זוהר מעלותם, כדי שיעשה כן מי שרוצה להתקרב אל האלהים ולהידבק בו

 וכאשר תקרא, אחי, את ספרי זה ותעמוד על ענינו, קחהו אליך לזכרון, ודון על נפשך דין אמת, והפוך בו וילדהו, והדבק אותו אל לבך ומצפונך. ואם תראה בו שום טעות - תקנהו, או חסרון - השלימהו, וכוון בו כוונת המעשה במה שיורה עליו וינהיג אליו, ואל תכוון לקנות השם ולהתפאר בחכמתו. ודונני לזכות במה שתשקיף עליו מטעות או משגיאה ובמה שייראה מקוצר ידי בעניניו ובמליו, מפני שמהרתי לחברו ולא התמהמהתי, כי יראתי שימהרני המות וימנעני ממה שקויתי בו. ותדע, כי הכח הבשרי קצר מהשיג והטבע האנושי חסר מהשלים, כמו שאמר הכתוב (תהלים סב י): אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד. וכבר הקדמתי להתוודות על קוצר כחי במה שיש בו כופר לטעות ולשגיאה שתהיינה בו