ספר חובות הלבבות - הקדמה 

ואמרתי, שמא המין הזה מן המצוות אינו מתיילד למצוות רבות, ועל כן הניחו אותן ולא חיברו בהן ספר מיוחד, כאשר חקרתי על מספרן ופרקיהן, מצאתין לרוב מאד בהתיילדן, עד שחשבתי כי מה שאמר דוד, עליו השלום (תהלים קיט צו): לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד, אמרו על מצוות הלבבות, כי מצוות האברים יש להן מספר ידוע, כמו תרי"ג מצוות, אך מצוות הלבבות רבות מאד, עד כי אין לתולדותיהן מספר

ואמרתי עוד, שמא הן כל כך מבוארות וידועות לכל, וכל בני אדם דבקים בהן, עד שלא נצטרכו לחברן בספר, ועיינתי מנהגי בני אדם ברוב הדורות הנזכרים בספרים, ומצאתים רחוקים מן המין הזה מן המצוות, אלא הזריזים הפרושים (בחירי הסגולה) בהם, כפי הנזכר עליהם, אך השאר (ההמון) כמה היו צריכין להעיר ולהורות אותם, וכל שכן רוב אנשי זמננו זה, אשר זלזלו בחכמת [רוב] מצוות האברים [ועשייתן], כל שכן במצוות הלבבות. ואשר ידבנו לבו מהם לעיין בחכמת התורה הוא מתכוין [רק] לדבר, שייקרא בו חכם אצל עמי הארץ, ושיעשה לו שם  אצל הגדולים, ויט מדרך  התורה אל מה שלא יקנהו מעלה יתירה ולא ינקהו ממכשול בנפשו, ושאם לא היה יודעו, לא היה נענש עליו, והניח לעיין בשרשי דתו ויסודי תורתו, אשר לא היה לו להתעלם מהם ולהניחם, ושלא יוכל לקיים מצוות אם לא ידעם ויעשם, כמו אמונת הייחוד, אם אנחנו חייבים לעיין בו מצד שכלנו, או אם יספיק לנו אם נדעהו מצד הקבלה, שנאמר שאלהינו אחד, כאשר יאמרו הפתאים מבלי אות ומופת, או אם אנחנו חייבים לחקור על ענין האחד האמת והאחד העובר, להבדיל הענין אצלנו משאר עניני האחדים הנמצאים, אם לא, והענין הזה, אין המאמין רשאי שלא ידענו, שהתורה הזהירה עליו. דכתיב (דברים ד לט): וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים, וכן שאר מצוות הלבבות, שזכרנו ושאנו עתידים לזכור,  אשר לא תיגמר אמונת המאמין אם לא ידען ויעשן, והיא החכמה הצפונה, אשר היא אור הלבבות ונוגה הנפשות, ועליה אמר הכתוב (תהלים נא ח): הן אמת חפצת בטוחות ובסתום חכמה תודיעני