ספר חובות הלבבות - הקדמה האחד מהם - ממה שאמר הכתוב (דברים יז ח): כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבות בשעריך - ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך. וכשאתה משתכל במה שכולל הפסוק הראשון מעניני הדינין, תמצאם דברים שצריכים לפרוט אותם ולחלקם ולדקדק בהם בדרך הקבלה, לא בדרך אותות השכל.

הלא תראה, שלא הזכיר בכללם ענין מן הענינים, אשר יושגו מצד השכל, כי לא אמר כשתסתפק בענין הייחוד איך הוא, או בשמות הבורא ובמידותיו, ובשורש משרשי הדת, כעבודת המקום, ובטוח עליו והיכנע לפניו, וייחד המעשה לשמו, ולברר המעשים הטובים מפגעי ההפסד, ועניני התשובה מן העבירות, ולירא ממנו, ולאהבה אותו, ולהתבושש מפניו, ולחשוב עם הנפש בעבור שמו, והדומה לזה ממה שיגיע אליו האדם בדרך השכל וההכרה, שתאמין בהם על ידי חכמי התורה והסמך, ותסמוך על דברי קבלתם בלבד. אבל אמר, שתשוב אל דעתך ותשמש בשכלך במה שידומה לזה, אחר שתעמוד עליו מצד הקבלה, שהיא כוללת כל מצוות התורה ושרשיהן ופרקיהן. ותחקור עליו בשכלך ותבונתך ושיקול דעתך, עד שתתברר לך האמת וידחה השקר, כדכתיב (דברים ד לט):‏

וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים וכן אומר במה (בכל מה) שנוכל לעמוד על ברורו מדרך השכל, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (יבמות ז א):‏ כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא. מפני שדעת ענין הייחוד כענף מן הדברים שיובנו בדרך השכל, וכיון (ומה) שיתחייב בו - יתחייב בכולם:‏