ספר חובות הלבבות - השער השני - שער הבחינה - הקדמה  בבאור אופני הבחינה בברואים ורב טוב האלקים עליהם

ויחלק לפתיחה וששה פרקים‏

 אמר המחבר: מפני שהקדמנו בשער הראשון אופני ייחוד האלקים בלב שלם, והיתה הבחינה בחכמה הנראית בבריאות הבורא יתעלה הדרך הקרובה אל ברור מציאותו, והנתיב הסלול לדעת אמיתתו, התחייבנו להדביקו  אליו, כדי לסמוך כל שער אל מה שהוא דומה לו מן השערים, ולהביא אחר כל ענין מה שיאות לו מן הענינים, אשר בהם נתחייב בעבודת האל יתעלה, אשר בראנו לה, כמו שאמר החכם (קהלת ג יד): והאלקים עשה שייראו מלפניו. ונאמר תחילה, כי טובות האל יתעלה על ברואיו, ואם הן כוללות את כולם, כמו שאמר הכתוב (תהלים קמה ט): טוב ה' לכל, רובם כעיורים מהכירן ומהבין גודל מעלותן, ואינם משכילים ענינן מפני שלשה דברים

אחד מהם - רוב התעסקם בענין העולם ותענוגיו (והרבותם נכסים) והתאוותם מה שלא יגיעו [אליו] ממנו והתעלמם מהביט אל טובת הבורא עליהם, מפני שלבם תלוי בעוצם מה שהם מקוים ממלאות תאוותם והשלמת משאלותם, כי כל אשר יגיעו ממנו אל מעלה, מבקשים מה שהוא למעלה ממנו ודורשים מה שאחריה, ותמעטנה בעיניהם הטובות הרבות, ותקטננה אצלם המתנות הגדולות, עד שהם חושבים כל טובה שיש לזולתם כאילו נשללה מהם, ומה שהגיע אליהם ממנה - רעות מוצאות אותם, ולא יבינו אל פעולות ה' המטיב בהן אליהם, כמו שאמר הכתוב (תהלים י ד): רשע כגבה אפו בל ידרוש אין אלקים כל מזמותיו

ספר חובות הלבבות - השער הרביעי - שער הבטחון - פרק ה 

והששי כי הבוטח באלקים הוא אהוב לכל כיתות בני אדם, ודעתם נוחה עליו, מפני שהם בטוחים מהזקתו, ולבם שלם מחמתו, ולא יפחדו ממנו על נשיהם ועל ממונם. והוא גם כן בטוח מהם, מפני שיודע, שתועלתו ונזקו אינם ביד נברא ולא ביכלתו, ועל כן איננו מפחד מהזקתם, כאשר איננו מקוה הנאתם. וכשהוא בטוח מהם והם בטוחים ממנו, יאהבם ויאהבוהו, כמו שכתוב (תהלים לב י): והבוטח בה' חסד יסובבנו. ומי שאיננו בוטח באלהים, אין לו אוהב , מפני שהוא בכל עת חומד אותם ומקנא בם, וחושב כל טובה שהגיעה אליהם - סרה ממנו, ושטרפיהם לקוחים מטרפו, וכל מה שנמנע ממנו מתאוותיו הוא בעבורם ובידם להגיעו אל תאוותיו. ואם תבואהו רעה או פגע בממונו ובניו, יחשוב כי הוא מאתם, ושבידם להעביר הנזק ולדחות הרעה מעליו. וכיון שקדמו אלה ההקדמות בנפשו, יבוא בעבור זה למאוס אותם, ולדבר בהם, ולקללם ולשנוא אותם, והוא הנמאס בשני העולמים והמגונה בשני המעונים, כמו שאמר הכתוב (משלי יז כ): עקש לב לא ימצא טוב:‏