שני מקרים במשנה:

1. על האסקופה - גוללו אצלו

2. בראש הגג - מחלוקת מתי גוללו אצלו:

לתנא קמא רק אם הספר לא התגלגל לגובה נמוך מעשרה טפחים (ואם כן - הופכו על הכתב),

לרבי יהודה אפילו אם ירד עד למטה כל עוד לא נגע בארץ,

ולרבי שמעון אפילו אם מונח בארץ.

בגמרא שלושה חלקים:

1. מה טעם ההיתר באסקופה?

רב יהודה - מדובר באסקופה רשות היחיד, וההיתר הוא כהיתר רבי שמעון בסיפא.

רבה - מדובר באסקופה הנדרסת, וההיתר מוסכם על כולם כיוון שיש ביזיון גדול.

אביי - מדובר באסקופה כרמלית, וההיתר מוסכם על כולם כיוון שאין חשש לאיסור תורה

2. האם מותר להפוך ספר על הכתב?

בעיקרון אסור, וצריך לכסותו בבגד, אבל אם אין בגד עדיף להפוך מאשר שהכתב יהיה גלוי.

3. מהי דעת תנא קמא?

רבא: תנא קמא מדבר על כותל משופע, ולכן אם הספר נח למטה מעשרה הוא נח ברשות הרבים ואסור לגוללו לרשות היחיד. - לאפשרות זו קשה מהי מחלוקתו עם רבי יהודה.

אפשרות שניה: תנא קמא חולק על רבי יהודה גם בכותל שאינו משופע, שלרבי יהודה מותר כל עוד לא נח, ולתנא קמא מותר רק אם ירד עד גובה שלושה טפחים. - קשה שלדברי רבא אין דעה כזו.

מסקנה: תנא קמא לא חולק על רבי יהודה, אלא תנא קמא דיבר על כותל משופע, ורבי יהודה על כותל שאינו משופע, ודעתם זהה.

דף צח