⁠קבלה⁠

⁠קבלה⁠

⁠קבלה⁠

⁠קבלה⁠

⁠בעל שם טוב המבואר⁠

⁠מאמרי הסולם⁠

⁠מאמרי הסולם⁠

⁠⁠⁠תורה אור⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠קבלה⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠חסידות⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠אבוחצירא⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠בעל התניא⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠רבי נחמן⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠שיעורי תורה לנשים⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ספר הזוהר⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠פרשת השבוע⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠צדיקים⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

⁠בעל שם טוב על התורה⁠

⁠ ספר התניא⁠

⁠מאמרי אדמור הזקן⁠

⁠קבלה⁠

⁠קבלה⁠

⁠קבלה⁠

⁠מאמרי הסולם⁠

⁠חכמת הקבלה⁠

השגת עצמות הבורא לעומת השגת פעולותיו, במיוחד בהקשר של פורים כגילוי מהותי. בחסידות נאמר שפורים מגלה את "עצמות האינסוף", בעוד המקובלים (כמו בעל הסולם) מדגישים שאין השגה בעצמותו כלל, אלא רק בפעולותיו. הנה הסדר:

1. עצמות מול פעולות:
2. התפשטות מעצמותו:
3. נשמה – אור וכלי:
4. פורים וגילוי:
5. דמויות ותיאטרון:

בקיצור, אין השגה בעצמות, רק בפעולות. פורים מגלה את הקשר לרצונו להטיב דרך אחדות אור וכלי, והמהות שלנו היא להפוך את הרצון לקבל לכלי להשפעה – זה ה"אני האמיתי".