הבדיחה מספרת על פיל ועכבר שרצים במדבר. העכבר צועק
אל הפיל: "הי פיל! תראה כמה אבק אנחנו עושים!". ברושם שלי, המבט ההיסטורי שלנו, ובוודאי ש"הזכרון הקולקטיבי" שלנו, ממוקדים בעצמנו.
ההיסטוריה שלנו עוסקת הרבה בעצמנו, כלומר ביהודים, ביישוב בארץ, במדינת ישראל. היא עוסקת בסוגיות הפנימיות שלנו ובפעולת ההנהגה שלנו, ועושה את זה כאילו הדברים קורים בחלל ריק. בתוך המיקוד הזה, אנחנו מחמיצים פרספקטיבה שלא נכון להתעלם ממנה: המאבקים האזוריים בין מעצמות, והדרך שבה הם מעצבים את ההיסטוריה שלנו.
לגרסת הטקסט בבלוג - כאן.