רגע, איזה יום היום?

גם אתם.ן מרגישים.ות מאז השבעה באוקטובר שתפיסת הזמן השתבשה? שקשה יותר לדמיין את העתיד? אז איך אנחנו מחזירים לעצמנו את השליטה וחוזרים לתכנן תכניות?

רותי רודנר, בעלת סוכנות מחקר וייעוץ לניהול זמן, על כוח העל של העתיד והחשיבות לתכנן קדימה, דווקא בימים של חוסר ודאות.

טקסט הסרטון המלא:

שמתם לב כמה פעמים שאלנו את עצמנו מאז השבעה באוקטובר רגע, בעצם איזה יום היום? תפיסת הזמן שלנו השתבשה, אבל לא רק בגלל שנחרבה לנו השגרה. היה עוד שיבוש רציני בתפיסת הזמן שלנו. האירוע הנורא הזה חיבל לנו ביכולת לדמיין את העתיד, לתכנן את העתיד, לסמוך על העתיד. פרופסור דניאל מילוא טוען שהאדם נבדל מבעלי החיים, קודם כל בתפיסת העתיד שלו. כל החיות יודעות להשיג אוכל, להתרבות, להתחבא. במה אנחנו שונים? מילוא קורא לזה ׳המצאת העתיד׳. מה זה לגדל חיטה? שלא לדבר על לשתול פרדס? לגדל פרה? מתוך תפיסת העתיד אנחנו, בני האדם, מסוגלים לדמיין, לחלום, לתכנן, ואז לארגן משאבים למימוש התוכניות שלנו. ופה צריך לומר, העתיד והעבר לא מתקיימים במציאות. הם יצירים מנטליים. העבר הוא האופן שבו עיצבנו, שמרנו, קודדנו את הזיכרונות ואת ניסיון החיים המצטבר שלנו. העתיד זה האופן שבו הדמיון שלנו, הרצון שלנו, וכן, גם הפחד והחששות שלנו, מעצבים אותנו כדי לתכנן, כדי לחלום, כדי להשקיע, כדי לשים ז'יטונים על הימורים עתידיים שתהיה סבירות גבוהה להתרחשותם. והנה נקלענו לאי-וודאות קולקטיבית ואישית. אחרי אירוע כזה, קשה לנו לסמוך על העתיד, ורובנו חיים הרבה יותר מהרגיל, במימד של ההווה, שבו כמה מכוחות העל שלנו כבני האדם קצת מעורערים. ככל שלאנשים יש תפיסה חזקה יותר של העתיד, יש להם מימד גבוה יותר של שליטה עצמית, Self-regulation, שלמה היא מאוד חשובה? למוטיבציה, ובעיקר לעשיית הדברים שאנחנו לא נהנים מעשייתם, אבל מרוויחים מהם בהמשך. מוטיבציה נדרשת לנו כדי לעשות את מה שלא נעים לנו, שמשעמם לנו, שמרגיש גדול על מידותינו, שמרתיע. היא מבוססת על עיקרון פשוט מאוד להבנה, אבל קשה ליישום. האחריות שלי מההווה, על מישהי עתידית, ערטילאית, שעוד לא פגשתי, רותי מהעתיד. בנוסף לפגיעה במוטיבציה, משתבש לנו מאוד הקשב, עוד כלי מנטלי-קוגניטיבי, שדרוש במיוחד למשימות הבלתי מתגמלות במיידי. חוסר היציבות הביא אותנו להיצמד לחדשות, כדי להשיג לכאורה מעורבות ושליטה. אבל כשהחדשות כל כך רעות, האם אנחנו מקבלים בהכרח רווחה מלהיות כל הזמן מעודכנים? בדיוק להפך. בגלל חרדה אנחנו צופים בחדשות, ומה החדשות מחזקות? חרדה. אנחנו במעגל קסמים שהופך אותנו לעוד יותר מוחלשי תפקוד ומוטיבציה. איך מחזירים שליטה? נתחיל בעצה לא פופולרית. בואו נפחד פחות מלהיות בסטרס. בסטרס לטווח קצר יש גם כוחות. זאת מערכת קדומה של הישרדות, של חידוד קוגניטיבי, מהירות ביצוע, ריסון דחפים, והקצאת כוחות פיזיים ומנטליים מוגברים. חוקרי הקשב אומרים שקשה מאוד לשלוט במה מסיח את הדעת שלנו. אבל אפשר לקרוא לקשב בחזרה, באמצעות שאלות שקל לתרגל. מה הדבר שעזבנו כשדעתנו הוסחה? ומה בעצם ייצא לנו מזה? ואני רוצה להגיד פה משהו קטן על העניין הדי מושמץ של לדבר אל עצמנו. למילים שאנחנו משמיעים למוח שלנו יש חשיבות מאוד גדולה על שינויי התנהגות. כשאנחנו מדרבנים את עצמנו מילולית, או מברכים על הצלחה, אנחנו מעצימים את החוויה החיובית, מגבירים את החיזוק החיובי. וזה דבר שמשנה התנהגות באופן יציב וארוך טווח. יש המון שיח על טראומה, וכמובן שצריך לטפל בכל מי שעלול לסבול מפוסט טראומה. אבל באופן נורמטיבי לחוויות העבר יש גם ערך נצבר של למידה וניסיון. אז תסתכלו קדימה בתקווה, תחזקו את תפיסת העתיד, ותחשבו איזה שיעורים לחיים אתם לוקחים מהאירוע. אנחנו הולכים להזדקק לכל הניסיון הזה.