כישלון מפואר

על החיבור שבין חינוך ליזמות פרק מס 10 בכישלון מפואר עם ירון אדל . אל ירון הגעתי דרך פוסט שפרסם בפייסבוק ( אחרי זה גם גיליתי שהוא הקים עמותה שאני מתנדבת בה ) שם הוא למעשה סיפור את סיפור הכישלון של המיזם האחרון שבו הוא היה שותף שנקרא ״מדוע ״ שבין השאר הפעילו את "אימפקט סקול" בית הספר למיומנות במאה ה21 הוא יזם במקומות שהכי קשה לפעול בהם אבל יש בהם הכי הרבה משמעות וסיפוק . הריאיון נערך בערך כחודש אחרי שהמיזם נסגר וכל אחד מהשותפים הלך לדרכו ויש המון, המון מה ללמוד ממנו . מקווה שתהנו מהפרק .

בואו נדבר רגע על כישלון פיזי, האם כאשר הגוף מאותת לנו ונוצר איזשהו כשל או מתפתחת מחלה , האם זה כישלון שלנו, שלא שמנו לב ? שהתעלמנו מתמרורי האזהרה? ומה עם הפוסט טראומה שאחרי השלב שבו אנחנו מתחילים לחזור לעצמנו ויש ציפייה נורא גדולה מהסביבה שפשוט נחזור מהנקודה שבה הפסקנו ? בפרק הזה אני משוחחת עם הילה שלזינגר פסיכותרפיסטית המתמחה בליווי של זוגות בתהליכי פונדקאות שחוותה בעצמה אירוע מוחי ויצאה ממנו בדרך נס, על הדרך שעברה ועל מטופלות שמגיעות אליה בתחושות כישלון אדירה שהגוף שלהן בוגד בהן ואיך בעצם אנחנו יכולים להצליח לתת אמון בגוף שלנו, לא להתאכזב ממנו ושתחושת ההצלחה והשפע לא תלויה בשום דבר בעולם מלבד בנו.

גילוי נאות יש לי היכרות מוקדמת עם עפרי בס , אבל אין צורך בהיכרות מוקדמת עם האישה הזו כשמספיקות שתי דקות להכיר את הבולודוזר הזאת שדוחפת בכל הכוח אל עבר המטרות שלה. כשהיא בעצמה אומרת שהיא רוצה נורא נורא דברים וככה היא בעצם לומדת בדרך הקשה מה מתאים לה ומה פשוט לא. הכישלון שלה הוא בעצם סיפור מטורף על זוג צעיר ואמיץ + ילד שנסעו להוואי להגשים חלום , הדרך הייתה מלאה מעצורים , מהמורות וקושי עד שבאיזשהוא שלב הם היו צריכים להשאיר מאחור בית, 2 רכבים ועסק שרק התחיל להצליח ולעוף חזרה לישראל במלוא מובן המילה רק כי לא קיבלו אישור שהייה. הפרק הזה הוא על ויתורים – או על מתי בעצם מגיעה ההבנה על כך שלא הצלחנו ואנחנו מוותרים כדי להמשיך הלאה? לפעמים ההבנה הזו מגיעה בדיוק בזמן ולפעמים היא מגיעה מאוחר מידי ..

בפסיכולוגיה הקלינית יש מושג כזה שנקרא טיפול באמצעות חשיפה. הוא מיועד לאנשים שסובלים מפובייה כלשהיא או פחד מאוד גדול ופשוט חושפים אותם בהדרגה דווקא לדבר שממנו הם חרדים ממש, זה נחשב הטיפול הכי יעיל. למרואיין שלי יש פחד קהל, אמיתי ומשתק כזה ושם גם נמצא סיפור הכישלון שלו, כמובן שמבלי לדעת על תיאוריית החשיפה הוא פשוט ניסה אותה שוב ושוב והיום הוא כמובן מרצה בפני מאות אנשים. מנקודת המבט שלי כמובן שמדובר בהישג מטורף, אבל אצלו הסיפור הוא קצת אחר. אז איך באמת מתמודדים עם פחד, והאם זה שווה את זה?

ניר מקובסקי היה על המסלול המהיר להצלחה, הוא חי בארצות הברית את החיים הטובים, היה לו ג'וב שווה במיוחד עד לרגע שבו פיטרו אותו מהעבודה ואז הכל קרס כמו מגדל קלפים, וגם כשהוא כבר חשב שחזר למסלול הרגיל, פוטר בשנית אחרי זמן קצר,מה קרה? לאן נעלם הקסם? הפרק הזה עוסק במסלול האצה, איך כשנדמה לנו שאנחנו על המסלול המהיר, החיים מייצרים לנו תפניות חדות שקשה מאוד לקום מהם. וגם שאנחנו כבר מתרוממים מהתחושות הקשות שלנו – איך מייצרים לעצמנו מסלול חדש, טוב ומתאים יותר ?

ריי שגב היא one hell of a women! היא פועלת כבר יותר מעשור, התחילה בתור דוגמנית פלאס סייז מהחלוצות בישראל והיום היא אקטיביסטית בתחום של אידיאל הגוף הנשי, ומסייעת לנשים להפוך את הייחודיות שלהן למותג נחשק . בפרק הזה היא מספרת על הדרך שעשתה, איך היא ניסתה בכל צורה שהיא להגיע לפריים טיים ונטרקו בפניה לא מעט דלתות, ובהמשך כיתתה רגליים ונפגשה עם במאים ומפיקים בשאיפה למכור את התסריט שכתבה שהוא בעצם סיפור חייה כשכל מה שהיא רצתה זה להגיע לעוד נערות ונשים שרוצות להיות דוגמניות פלאס סייז ולעזור להן לפלס את הדרך בניגוד לעזרה שהיא לא קיבלה, מה שהוביל אותה בסופו של דבר לפתוח את הסוכנות שלה את ג'וסי אייג'נסי. חוץ מזה היא מרתקת ואמיתית וכנה ומאוד קל להזדהות איתה והכי חשוב היא לעולם לא מוותרת – ואני אצטט את קמילה האריס שנאמה לפני מס שבועות בבית הלבן וסיכמה את נאומה במשפט : I eat no for breakfast.

חשבתם שהאחים רייט הצליחו כבר בניסיון הראשון שלהם לבנות מטוס? טעות גדולה! כמעט... לקח להם עשר שנים מהרגע שהם התחילו לנסות ועד לשלב שבו היה להם דגם של מטוס, אז מה לגבי חללית ? ישראלית? בחרתי לראיין את כפיר כי רציתי ממש לשמוע את סיפור הכישלון ותחושת האכזבה של בראשית החללית הישראלית הראשונה שכמעט... נחתה על הירח. אבל בסוף יצא ששמעתי סיפור מרגש על חזון, ועל יזמות בלתי מתפשרת, ועל איך 3 יזמים שהתבדחו עליהם בנימוס בכירים מנאסא ועדיין לא גרמו להם לוותר על החלום שלהם. כפיר דמרי הוא יזם ישראלי, ממייסדי עמותת SpaceIL, שבעקבות פגישה בבר עם יריב בש ויהונתן ויינטראוב החליט להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח, בסוף הפגישה כבר היה גאנט פעילות שסימן את תחילת הדרך שהייתה מאוד לא ברורה אבל מלאת חזון ומוטיבציה . זהו פרק על הגשמת חלומות למורת רוחם של אחרים וכמעט עשור של עבודה עבור שלושה אנשים עם חזון, ופרויקט חינוכי עבור ילדים וחללית אחת קטנה שכמעט הגיעה לירח.

חנה רדו היא יזמת עסקית חברתית סדרתית, אחרי 20 שנות פעילות כבכירה במשרד הפרסום מקאן ועם תשוקה עזה למיזמים חברתיים היא החליטה להקדיש את כל פועלה לטובת קידום נשים בפריפרייה והובלה של מיזמים שנשים עומדות בפרונט שלהם. לטענתה כל עוד בת"א 125 מכהנות רק 2 נשים מנכ"ליות לא באמת הצלחנו לייצר שינוי, בזמן שכולם מדברים על שוויון היא מייצרת הזדמנויות עבור נשים בכל הארץ. זו הפעם השנייה שאני מראיינת את חנה רדו עברה שנה מהפעם הקודמת ובשנה הזו היא כבר הספיקה להזיז הרים ולהעביר אותם מקום. בשיחה היא מספרת לי בגילוי לב שגם לה היו כמה כישלונות מפוארים שנוצרו בעיקר כתוצאה מהרצון העז שלה לסייע לעסקים בפריפרייה ואיך לא היה אכפת לה להפסיד המון כסף אבל לשמור על קשר אנושי עם שותפה למיזם שפשוט נעלמה. ומתוך כל זה היא גילתה במה היא ממש טובה ומה היא רוצה לעשות ואיך בכלל אפשר לזהות את זה.

בפרק הזה דווקא לא מוזכר שום כישלון מפואר או התרסקות גדולה, אבל כן מוזכר בו המון היכולת שלנו להרוס לעצמו באמצעות ביקורת עצמית, וחוסר פתיחות להזדמנויות שלא היו בתכנון שלנו. אפרת ווכטל היא עיתונאית ואשת תקשורת, שבכלל רצתה להיות שחקנית או אולי סטנדאפיסטית ולמרות שהציעו לה כבר להיות מגישה בגיל 24 היא התעלמה מהרעיון כי היה לה מאוד ברור מה היא מתכננת לעשות, אבל פספסה הזדמנות להתברג בתעשיית התקשורת בגיל ממש צעיר. בגיל 31 הגיעה אליה שוב הצעה דומה, הפעם היא כבר הייתה למודת ניסיון ולא פספסה את ההזדמנות. אחרי שהצגתי את אפרת היא מתבוננת בי בעיניה היפות ומצביעה על כך שיש לה צמרמורת, אני לא מאמינה שאת כל זה אני עשיתי היא מתרשמת מעצמה ובכלל נראה לי שזה הפך להיות ראיון שכולם יוכלו להזדהות איתו, על התחושה הזו של למה דווקא אני? למה שייבחרו בי ? ותמיד איכשהוא מעודד לשמוע את זה מאנשים שמאוד מוערכים מקצועית. בשיחה דיברנו על הדרך שצריך לעבור כדי להגיע לפריים טיים שהיא עדיין לא שם, על היכולת שלנו לזהות הזדמנויות ולקפוץ עליהן, וגם האם בכל גיל זה ממש בסדר לזרום עם הצעות שאנחנו מקבלים גם אם זה לא מה שתכננו לעשות ולא היה חלק מהתוכניות שלנו. ואיך מתעלמים מרחשי הסביבה וביקורות וסומכים על תחושת הבטן.

איזו תחושה מוזרה זו להקים סוכנות מרקטינג מצליחה ואז להבין שאתה בכלל לא רוצה להגיע למשרד של עצמך ? רועי פוברצ'יק בכלל חשב שהוא יהיה מפיק מוזיקלי לאור העובדה שהוא חי, נושם ועוסק במוזיקה מגיל מאוד צעיר, איכשהו הוא התגלגל לעולמות הסטארטפ הקים סוכנות מרקטינג וGrowth עבור סטארטפים והצליח שם מאוד גייס לקוחות גדולים , היה מרצה מבוקש ובכל זאת משהו שם לא עבד לו. בחרתי לראיין את רועי לפודקאסט בגלל שהכנות והפתיחות שלו מאוד הרשימו אותי בעיקר בכל מה שקשור להתפתחות המקצועית שלנו, למצוא את הייחודיות שלנו בתוך ים של מתחרים וגם את האיזון בין העסק והמשפחה. ולבסוף גם ההבנה מה אני עושה לא טוב ואיך מכאן אני צומח ו"מתקן" את זה .