קול הזהויות

בפרק נוסף של תת-הסדרה "המיליון הנעלם", ד"ר זאב לרר וד"ר יאנה פלדמן- זאיקה, מארחים את פרופ' סבטלנה צ'אצ'אשווילי -בלוטין ואת נסיה קוזירוב לשיחה שמנתחת לעומק את המושג "העלייה הרוסית".

פרופ' בולוטין חושפת למה "רוסים" זו בכלל המצאה ישראלית, איך המלחמה באוקראינה הפכה את הזהות למשאב שסוחרים בו לפי אינטרס, ואיך זה מרגיש לחטוף גזענות בישראל כ"רוסייה", רק כדי לטוס לבלארוס ולהידחות שם כ"ישראלית".

האזנה נעימה :)

ד"ר מרב אלוש לברון מתארחת בפרק ומציעה אלטרנטיבה משחררת: אימוץ זהות "לבנטינית". במקום קונפליקט, הלבנטיניות מאפשרת לנו להכיל בטבעיות ערבוב של תרבות ערבית, אירופאית וישראלית יחד. היא קוראת לזנוח את פוליטיקת הזהויות, שהייתה הכרחית לשעתה, ולדרוש שינויי עומק מבניים במקום להסתפק בפלסטרים.

האזנה נעימה :)

סיוון לוקחת אותנו למסע האישי והמטלטל שלה: מהילדה בקריות שניסתה להסתיר את המבטא והזהות המרוקאית של הוריה, ועד לגילוי הפתאומי של "הלילה השחור" ששינה את חייה. היא מדברת בפתיחות על התסכול של להיות "מזרחית בשמאל", וחושפת את מנגנוני השליטה האמיתיים בישראל – לא פוליטיקה של ימין ושמאל, אלא קרב על קרקעות, משאבים ושירותים ציבוריים.
 דרך מאבקים קורעי לב כמו פרשת חטיפת ילדי תימן והמאבק למען אברה מנגיסטו, סיוון מסבירה מדוע הפוליטיקה של ה"כבוד והמימונה" כבר לא עובדת, ואיך נראית ההתנגדות המזרחית האמיתית בשטח.

לנה פותחת הכל על הקושי לגדול כדור ראשון להגירה, מסבירה למה "גטו רוסי" הוא מונח שגוי ומעליב, משתפת איך הפכה פוסט זועם בפייסבוק לקהילה נשית משפיעה שמשנה את השיח הציבורי, ומספרת על המתח התמידי שבין הרצון להשתלב לבין החובה לשמור על הקול הייחודי שלהם בחברה.
האזנה נעימה :)

נוריאלי מסביר למה המעבר של המזרחים לליכוד לא באמת פתר את בעיית אי-השוויון, איך הפכה ה"מסורתיות" לתחליף החדש לפנקס האדום, ומי הם ה-5% מהאוכלוסייה ששולטים ברוב המוחלט של הקרקעות במדינה על חשבון תושבי עיירות הפיתוח.
האזנה נעימה :)

בפרק הזה נדבר על הזהות ה"שקופה" בישראל. זו שנמצאת בראש הפירמידה, אבל כמעט אף פעם לא מדברת על עצמה. פרופ' ששון-לוי חושפת את הממצאים המטרידים מהמחקר שלה, שבו היא "חקרה כלפי מעלה" ובדקה: איך אשכנזים שומרים על עליונותם?

נבין לאיפה נעלמה היריבות המרה בין ה"יקים" לפולנים, ומתי הפכה הזהות האשכנזית ממוצא גאוגרפי לפריבילגיה שאפשר לאמץ.

ולבסוף, נגיע לשאלת מיליון הדולר: איך קרה שהקבוצה ההגמונית בישראל מרגישה יותר ויותר כמו מיעוט נרדף?  והאם זו הסיבה שההגירה השקטה מישראל היא בעיקרה, ובכן,  אשכנזית.

פרופ' מירב אהרון גוטמן מגיעה אלינו כדי לנפץ את נרטיב הקיפוח הנצחי וחושפת דווקא את מהפכת הכוח המזרחית. 
החל מהמרד בנמל אשדוד, שם פועלים פשוטים היו צריכים לפרוץ לטקס הפתיחה כדי לסלול את דרכם ללב הכלכלה הישראלית, ועד שיטות אימוץ של "מודלים גבוהים"- כמו תזמורת אנדלוסית בחליפות פפיון או שכונות וילות יוקרתיות ביבנה- ששימשו כמנוף למוביליות חברתית.

אבל איפה נמצא הכוח הזה היום? גוטמן לא חוסכת ביקורת חריפה מש"ס ומהליכוד, ביתם הפוליטי של המזרחים. היא טוענת שפוליטיקאים מבצעים "ביזה של המזרחיות" ו"מפחלצים" את דמות האמא המזרחית לצרכים פוליטיים, בזמן שהצרכים האמיתיים של הפריפריה נותרים מופקרים. 
פרק מעניין על העוצמה, הפוליטיקה והעתיד של הזהות המזרחית בישראל, הרחק מהקלישאות של "ישראל השנייה".

פרופ’ ניסים ליאון מספר איך ילד טוב מגבעתיים גילה את זוהר ארגוב, הבין מה זו ועדת קבלה (והחליט להתנגד לה עד היום) והפך לחוקר שמבקש לספר את סיפור המזרחים מבפנים.

על ש״ס שמאפשרת זהות “בתנאי הלכה”, על הליכוד שמציע “מזרחיות בלי מזרחיות”, ועל הרגע שבו הזהות הזו הפכה ממושתקת למובילה.

שהילדה שלה אומרת: "אמא, אני אתיופית – אני חייבת להיות מעולה", ד"ר שולה מולא מבינה עד כמה העומס הזה נטוע בזהות.

ד"ר מולא, פעילה חברתית וחוקרת, לוקחת אותנו להיסטוריה שלא סיפרו לנו עליה: על יותר מאלף שנות אוטונומיה יהודית באתיופיה — קהילה עם הנהגה, חוק, ושפה משלה- שלא זכתה למקום של כבוד בספרי ההיסטוריה של הילדים שלכם.בפרק ניחשף גם למציאות הישראלית שבה הזהות הזאת נשחקת יום־יום: למה מורה “מחזיקה” תלמידה אתיופית שלא תענה בכיתה, איך מחמאות הן בעצם העלבות, ואיך ילדים לומדים די מהר ש״כדי שיקבלו אותך — תתנהג כמו שהם מצפים״