קצת מוזר שהאנליזה שלו [של פרויד] נקראת עד היום אנליזה עצמית, כך מציין ערן רולניק באחת מהתבוננויותיו המלוות את מכתבי פרויד באסופה שערך. אנליזה עצמית היא מן הנושאים החוזרים, המוארים והנידונים לאורכו של הספר: בצמוד למספר מכתבים העוסקים בה ישירות, בדברי ההקדמה לספר ובדיון הסוגר אותו. האם מתגבשת במהלך הספר תפישה על מקומה ומהותה של האנליזה העצמית בחיי פרויד? ובפרט, על מקומה של כתיבת מכתבים באנליזה זו?