בתפקידי כדוברת חברת החשמל במחוז ירושלים, נחשפתי מקרוב למורכבות הבלתי נגמרת של העיר הזאת. עיר שחוצה דתות, מגזרים וקהלים, אבל גם לא מעט קווי מתח, תרתי משמע.

אין עוד עיר כזו בעולם.

ירושלים היא לא רק הבירה המנהלית של מדינת ישראל, אלא היא מוקד רוחני, פוליטי, תרבותי ולאומי. ובעיקר - מוקד טעון.

בפרק 97 של לא רק יח״צ, ד"ר ישראל טל סרנגה, מנהל מערך הדוברות, השיווק וההסברה של עיריית ירושלים, בשיחה על דוברות וניהול התדמית של העיר הכי מקוטבת בעולם.

שוחחנו על האתגרים הייחודיים של דוברות עירייה כמו ירושלים, עיר שהיא לא רק הבירה של ישראל, אלא גם מוקד של מתחים דתיים, חברתיים וביטחוניים. ישראל שיתף על ניהול שגרה תקשורתית לצד אירועי קצה, על השיח מול התקשורת המקומית, הארצית, על שלל מגזריה, והבינלאומית, ועל הצורך לייצר מסר אחיד בעיר שמורכבת מעשרות נרטיבים שונים.

הפרק מציע הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של הדוברות העירונית המורכבת ביותר בישראל, ומעלה שאלות רחבות יותר על תפקיד הדוברות בעידן של קיטוב, משברים והסברה מתמשכת.

במציאות הישראלית, פוליטיקה, נושאים ביטחוניים, כלכליים ובריאותיים, דוחקים לא פעם נושאים "רכים" לשוליים.

כאשר בשנים האחרונות אנחנו עומדים מול אתגרי ענק. קודם הקורונה ובשנתיים האחרונות מלחמה קשה ומתמשכת.

כשכותרות היום־יום עוסקות בביטחון, כלכלה ובריאות, מי בכלל מדבר על ערכים? על קיימות? ועל ESG ?

עד לפני כמה שנים החלה מגמה אחרת, בה משקיעים בחרו מניות לפי דירוגי ESG , חברות השקיעו בתוכניות אחריות תאגידית, ודור שלם ובעיקר דור ה־Z הצהיר שהוא בוחר מקומות עבודה לפי ערכים, גיוון והשפעה חברתית.

אבל מאז, התחום חווה גם רוחות נגד. בארה״ב, הנשיא טראמפ תקף את ה־ ESG כאג’נדה פרוגרסיבית במסווה פיננסי והוויכוח גלש גם לעולמות התאגידיים.

אז האם ESG הוא עדיין must או הפך ל־nice to hav ?

האם אחריות תאגידית היא כלי מיתוג – או מצפן ערכי אמיתי?

בפרק 96 של לא רק יח״צ אני מארחת את מומו מהדב – מנכ״ל מעלה, וגורם מרכזי בזירת האחריות התאגידית בישראל לשיחה על איך מדברים ערכים במציאות שכולה משבר ועל הקשר שבין אחריות תאגידית לתקשורת.

מומו משתף מה קורה מאחורי דירוג מעלה ל־2025, איך נראית המפה הערכית של החברות הישראליות, האם יש דבר כזה Greenwashing עדין, ואיך מתקשרים עשייה ערכית בלי לעורר ציניות.

פרק על קיימות, תקשורת ואחריות – גם (ובעיקר) כשקשה.

המגזר החרדי לא צורך תקשורת כמו כולם; לא שומע את אותם ערוצים, לא גולש באותם אתרים ולא מגיב לאותם תכנים. אבל הוא כן צורך תקשורת. והרבה.

השאלה היא איך מדברים תקשורת במרחב שבו אין טלוויזיה ואין טיקטוק, אבל יש אלפי עוקבים ושיתופים לסטטוס בוואטסאפ?

בפרק 95 של לא רק יח״צ, שלומי כהן, משפיען רשת, צלם, דובר שטח וכוכב סטאטוסים בשיחה על איך נראית התקשורת החרדית מבפנים.

שלומי משתף בדרך שעשה מהמצלמה הראשונה בגיל 13, דרך מערכות העיתונות החרדית, ועד הסטטוסים שהפכו אותו לדמות מוכרת בכל בית חרדי.

הוא מדבר על האתגרים שבהעברת מסרים במגזר סגור, על הגבולות שבין השפעה לחשיפה, על הפערים בין הדורות וגם על איך נראה ניהול תוכן בזמן חירום, כשמייצגים קהילה שלמה, אבל לא מדברים בשמה.

פרק על שפה, זהות ואחריות ועל תפקידו של איש תקשורת במקום שבו אין פיד, אבל יש השפעה.

חודש הגאווה, שהיה אמור להיות רגע השיא של קהילת הלהט"ב, בוטל השנה כמעט לחלוטין בעקבות מבצע "עם כלביא".

אבל מה קורה לסיפור של קהילה שלמה כשהנראות הציבורית שלה מתאדה? מה זה עושה לבני נוער שלא רואים את עצמם ברחוב, לשיח הציבורי, ולתקשורת שמסקרת או שותקת...?

בפרק 94 של לא רק יח״צ יוני אביטן, מנכ"ל שותף באיגי, ארגון הנוער והצעירים הלהט"ב בשיחה על איך משנים סנטימנט ציבורי כלפי קהילה.

יוני משתף בדרך לבנות לגיטימציה ציבורית גם כשהבמה סגורה: איך מדברים גאווה בתוך מציאות ביטחונית? האם הנרטיב התקשורתי של הקהילה מנוהל – או מנוהל-על-ידי? ואיך נראה תפקידו של איש תקשורת, גם כשהוא לא חלק מהקהילה עצמה?

פרק על זהות, אחריות תקשורתית – והמאבק המתמשך על הזכות להיראות ולהישמע.

מה מקומה של דוברות ממשלתית בעידן של לחץ ציבורי, רגולציה מורכבת, וסערות תקשורתיות שמתחוללות בזמן אמת?

השנה וחצי האחרונות יצרו אתגרים רבים בשירות הציבורי; המלחמה, הפיגועים, מחסור בעובדים בענף הבנייה, פניות של משפחות חטופים וחיילים, מתקפות סייבר וגם משברים פנימיים, כל אלו ועוד שינו את תמהיל הפניות לרשות האוכלוסין וההגירה שאמונה על מתן שירותים כמו הנפקת תעודות זהות, דרכונים ואשרות עבודה.

הציפייה שלנו כציבור היא שהשירות ימשיך להיות רציף, זמין ויעיל בזמן מלחמה כמו בזמן שגרה, גם כשנזכרנו בשנייה האחרונה שהדרכון שלנו לא בתוקף והטיסה מחר בבוקר...

בפרק 93 של לא רק יח״צ סבין חדד, ראש אגף הדוברות, ההסברה והתקשורת של רשות האוכלוסין וההגירה בשיחה על ניהול תקשורת ציבורית במרחב מורכב, בין בירוקרטיה, רגישות אנושית ומדיניות לאומית.

שוחחנו על המקום ליצירתיות ולפרואקטיביות בתוך דוברות ממשלתית, על הדרך לשמור על קו תקשורתי אחיד גם כשזה לא פופולרי, על קבלת החלטות בתנאי שגרה וחירום, ועל תפקיד הדוברת כמי שנמצאת לעיתים בתווך שבין הרגש, המדיניות והעובדות.

סבין שיתפה גם בעבודת התקשורת בשירות הציבורי; על פערים בין שיח תקשורתי למציאות משפטית, על תגובות שהולכות איתה הביתה, ועל איך בונים תקשורת יציבה כשיש כל כך הרבה נקודות ממשק עם הציבור.

פרק למי שמתעניין בדוברות ממשלתית, מדיניות, אסטרטגיה תקשורתית ובעיקר על האנשים שעושים את זה כל יום בשטח, רחוק מאור הזרקורים.

מה מקומה של התקשורת בציונות הדתית, ואיך מנהלים גוף תקשורת שמבקש גם להשפיע וגם לשקף קהילה?

בפרק 92 של לא רק יח"צ, דודו סעדה, יו"ר קבוצת בשיחה על תקשורת מגזרית בציונות הדתית – על הזהות, הקהל, והכוח להשפיע על השיח הציבורי.

דודו בכלל התחיל את דרכו בעולם החינוך, כמורה, מחנך ומנהל מוסדות – ורק בהמשך עבר לתחום התקשורת, עם הקמתה של קבוצת 'בשבע', אתר ערוץ 7, כנס ירושלים, מהדורות וידאו, דיגיטל – וקהל קוראים גדול ונאמן.

שוחחנו על למה הציבור הדתי-לאומי צריך את הסיפור שלו, המסגור שלו, ואת הפלטפורמה שמדברת אליו – בשפה ובערכים שהוא מזדהה איתם?

שוחחנו על המודל הכלכלי של גוף חינמי, הקו הערכי שמחבר בין סוגי המדיומים ועל השאלה – האם תקשורת מגזרית באמת משפיעה על סדר היום הציבורי, או רק משקפת את השיח הפנימי?

דיברנו גם על ההתפתחות של התקשורת בציונות הדתית, על ההשפעה על סדר היום (האם היא קיימת באמת?), על פרובוקציות, קהל יעד, אמון ציבורי – ואפילו קצת על געגועים לחינוך.

🎧 פרק למי שמתעניין במדיה, קהילות, זהות תקשורתית – ובכוחה של תקשורת לייצר שפה, קבוצה, ומסגור של מציאות.

בפרק 91 של "לא רק יח״צ,  יפתח קרמר, מבעלי משרד "קרמר דוידוביץ'", משרד לייעוץ תקשורתי, אסטרטגי וניהול משברים – בשיחה על מה השתנה, מה נשאר, ומה התפקיד החדש של יועצי התקשורת בעולם של רשתות, קצב, רגולציה ודעת קהל משתנה.

 

במהלך הפרק שוחחנו על ההבדל בין משבר של 2005 למשבר של 2025, האם יש עוד מקום לאסטרטגיה בעידן שבו הכול מגיב, קופץ ומתפוצץ תוך שניות, איך השתנה תפקידו של יועץ התקשורת, ואילו תכונות נדרשות ממנו היום ואיך מייעצים לחברות אנרגיה, תעשייה ועמותות – בזירות רוויות רגש, רגולציה ומורכבות תקשורתית.

 

וגם:

מה עושים כשלקוח מגיע עם תפיסה של פעם ("רק כתבה בעיתון!")

איך שומרים על עקרונות של שקיפות, אמינות וקשרי עיתונות – גם בעולם של טיקטוק

ומה הלקח הכי חשוב מ-30 שנה של ייעוץ תקשורתי.

 

🎧 פרק לכל מי שעובד עם ציבור, מנהל תודעה, או פשוט רוצה להבין איך מתקשרים נכון בתקופה שבה הכול נזיל.

בפרק 90 של "לא רק יח"צ", אשת התקשורת קרן אוזן, בשיחה על מקומה של התקשורת המקומית במציאות תקשורתית משתנה – בין פריפריה למרכז.

האם המקומונים גוססים או דווקא חוזרים לתחייה?

שאלתי את קרן אם בעידן שבו הפרסום עובר לדיגיטל, והתקציבים הולכים ברובם לתקשורת הארצית ולפלטפורמות גדולות – יש בכלל עתיד למקומונים, לרדיו המקומי, ולמיזמים אזוריים. איך מתאימים את המודל העסקי לעידן בו ערוצים חינמיים כמו טלגרם קהילתי או קבוצות פייסבוק מחליפים את הלוח של המקומון. ואולי דווקא בעידן של קהילות חזקות, חיפוש אחר שייכות וזהות מקומית –התקשורת המקומית מתחילה לפרוח מחדש?

דיברנו על הערך שבפנייה לתושבים בשפה שלהם, בהקשר המקומי והתרבותי שלהם – במיוחד כשמדובר בגופים ארציים עם שלוחות מקומיות כמו בנקים, קופות חולים, רשתות שיווק ורשתות אופנה. למה לא נכון פשוט להעתיק את אותה פרסומת משלט חוצות באיילון לראשון לציון, אופקים או מגדל העמק? ואיך אפשר לעשות את זה אחרת?

בפרק 89 של "לא רק יח"צ", דנה מזיא, מנכ"לית Bright Initiative בשיחה על יחסי ציבור, דאטה ושימוש חכם במידע.

Bright Initiative היא תכנית של Bright Data פלטפורמת איסוף הנתונים הגדולה בעולם. דנה פועלת בין היתר לקידום גישה ושימוש במידע ציבורי עבור ארגונים ללא מטרות רווח, מוסדות אקדמיים וגופי תקשורת, במטרה לייצר שינוי גלובלי משמעותי. היא שיתפה איך גישה למידע ציבורי מסייעת בקידום שינוי חיובי בעולם, בעיתונות חוקרת, ואפילו במאבק בדיסאינפורמציה.

שוחחנו על איך נתונים ציבוריים יכולים לשנות מציאות ואיך עיתונאות מבוססת דאטה משפיעה על הדרך שבה אנחנו צורכים מידע. איך נתונים ציבוריים הפכו לכלי משמעותי עבור עיתונאים וגופי תקשורת כמו הגארדיין, ניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט ולמה בעידן ה – AI נתונים אמינים הם קריטיים יותר מאי פעם!

ניהול יחסי ציבור בחברה הערבית הוא עולם בפני עצמו, עם כללים, אתגרים והזדמנויות ייחודיות.

בניגוד לתקשורת הכללית, כאן התקציבים צנועים יותר, והגבול בין פרסום ליחסי ציבור מטושטש הרבה יותר – הן מצד המפרסמים והן מצד כלי התקשורת.

בנוסף, הקהלים בחברה הערבית מושפעים בצורה משמעותית דווקא מפלטפורמות דיגיטליות, משפיענים ויוצרי תוכן ברשתות החברתיות.

וגם השפה היא לא רק כלי – היא חלק מהותי מהאסטרטגיה.

כדי לספר את הסיפור נכון ולהגיע לקהל בדרך הכי מדויקת, חשוב לעבוד עם אנשי מקצוע שמכירים את השפה, הניואנסים התרבותיים, וההתאמות הנדרשות.

בפרק הזה אני מארחת את סוזן מזאווי, מומחית ליחסי ציבור ותקשורת בחברה הערבית, לשיחה על מה עובד, מה פחות, ואיך עושים את זה נכון.

בפרק 88 של "לא רק יח"צ", סוזן מזאווי, יו"רית מזאווי פרסומאים, משרד הפרסום ויחסי הציבור המוביל בחברה הערבית, בשיחה על תקשורת ויחסי ציבור בחברה הערבית.