יוצא שבחלקים גדולים מהזמן אני עדיין מסתובב בתמיהה בעולם על התפקיד שלי, על הייעוד, לפעמים זה ברור לי כמו כף היד שלי, לפעמים זה נעלם לי עד שאני בכלל לא זוכר דבר. השאלות הקיומיות על מי שאני, על מה שקורה פה, על טבע הדברים, לא ממש מניחות לי, וגם כשאני זוכה לתשובה, שתמיד נובעת מבפנים, עדיין היא נעלמת לי תחת רעשי היומיום ומאוד מהר תעלה עוד שאלה, שתטיל ספק בכל מה שעלה לפניה.כדי לספק תמיכה לעצמי בתוך מסע ההתפתחות והגילוי הזה, כדי לגלות עוד תשובות, עוד שאלות, כדי להרגיש שאני לא לבד ובעיקר להעצים ולתמוך...