Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.

וספרתם לכם ממחרת השבת (לה, ב)

וספרתם הוא לשון ספירות ובהירות, וגם ספירות הוא מלשון אבן ספיר, ופירושו שצריך להמשיך את הארת ספירות שיומשכו ויאירו למטה. דהנה כתיב והחיות רצוא ושוב, שפסח ענינו רצוא ושבעות הוא בחי' שוב. והנה כתיב למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים, שבכל יום ישנו יציאת מצרים, ע"י שמתבונן שכל חיות העולמות הוא רק הארה שאין ערוך כלל לגבי אוא"ס, ועי"ז יבוא לבחי' רצוא.ב. וזהו מארז"ל תפילות אבות תיקנום, שבתפילה ישנם פסוקי חג"ת, פסוקי אהבה כנגד אברהם, ופסוקי יראה בחי' יצחק, ופסוקי רחמנות - בחי' יעקב - למי שליבו כלב האבן, שצריך לעורר רחמים על נפשו (וזהו "ולא נבוש כו' לעולם ועד", שבצאת הנפש מהגוף יראה שכל מציאות העולם הוא מקח טעות, והבושה תהי' גדולה), וכמ"ש "ליעקב אשר פדה את אברהם".ג. אך הרצוא הנ"ל הוא רק לנפש האלוקית, אבל נפש הבהמית רצונה לאכול כמאכל בהמה, וכדי לקבל את התורה למטה הוצרך להיות ביטול הנפש הבהמית ג"כ, והוא ע"י הנפת העומר, מאכל בהמה, שעי"ז ממשיכים מלפני ה' - למעלה משם הוי'.וזהו היום יום אחד לעומר, שיום הוא המשכת בחי' חסד מלמעלה למטה, וזהו "לרצונכם", שיהי' ביטול הרצון דנפש הבהמית, ואז - לאחר ההעלאה דהנפת העומר - יכול להיות אח"כ מתן תורה בשבועות, שהוא גילוי רצונו ית' ממש מלמעלה למטה.

Support the show

★ Support this podcast ★