המציאות בשנים האחרונות מתגלה במערומיה- היא משתנה כל הזמן. בו זמנית- אנחנו שואפים ליציבות וודאות. שני אלו מפגישים אותנו עם הדילמה- לתכנן תוכניות תוך הסתכנות בביטול (או ש "לא יבוא לי) או לא לתכנן ולסמוך שכשיגיע הרגע של האירוע- המציאות תסתדר לטובתי. איזה טיפוס אתם? מה יש לדרך היוגה לומר על כך?