לפני מאה שנה התרחש אירוע היסטורי משמעותי במאבק באנטישמיות. המסמך האנטישמי הארסי והמשפיע ביותר שאי פעם ראה אור, הפרוטוקולים של זקני ציון המלומדים, הופרך באופן מפורט. פיליפ גרייבס, עיתונאי מ-The Times מלונדון, שהיה אחראי למעשה ההפרכה ההיסטורי, הוא ניתח את הפרוטוקולים שתמציתם היא תכנית חשאית של מנהיגים יהודים ברחבי העולם במטרה להשתלט על העולם. אלא שבמקום מזימה חשאית הוכיח גרייבס שמי שעומד מאחורי המסמך הם למעשה אנשי המשטרה החשאית הרוסית שרקחו אותו תוך גניבת יצירה ספרותית צרפתית שעסקה בנושא אחר לחלוטין. למה רוצים לראות את היהודים כאשמים בכול, איך הפרוטוקולים השפיעו על העולם ומה ההבדל בין האנטישמיות שראינו אז למה שרואים עכשיו?; למרות עלייה במקרי הקורונה אנחנו רואים התנהלות שונה בתכלית מזאת שהייתה בממשלה הקודמת. אין סגרים, ההגבלות מינוריות, מדיניות הבידודים לא ברורה, ונראה שאנחנו דוהרים קדימה תחת הסלוגן שגרת קורונה. מהי שגרת קורונה נכונה שמאפשרת חיים לצד הנגיף, איך לקשור את היחס בינינו למצב הכללי והאם נכון לתת אמון בציבור ולהעביר אליו אחריות אישית?