איילת רוזן עשתה הרבה תפקידים שמשרתים אותה המטרה - לתפוס את הקשב של הצופה ולאחוז בו לאורך זמן בטלוויזיה.

כבימאית שידור חי היא נאלצת לאיכות גבוהה, לעניין. לפעמים רק עם 3 דקות למצוא אורח חלופי לאורח הפותח שטעה בכתובת ונסע למתחרים.

כשגילתה רעיון מרעיש, כזה שמתחיל בבום ומתפתח לסיפור של ממש, היא הלכה לעשות מזה דוקו בצ׳אנל 4 הבריטי.

כיוצרת פורמטים מארמוזה, היא מחפשת רעיון מסדר והתפתחות רעיונית. איך נראה ה-fresh yet familiar שיזכה בקשב, ויביא את הכסף בפרסומות.

דרכים שונות יש ליצירת טלוויזיה, והבינה המלאכותית לא תוכל לספק את כל צרכינו. איזה טלוויזיה רק בני אנוש יוכלו ליצור?

ככלל, כל חברה פועלת בשלושה שווקים במקביל. שוק הפעילות, שוק ההון, ושוק העבודה.

בכל שוק יש מפגש בין צדדים שבו מתקיים חילופי ערך. המיתוג בשוק הפעילות מכתיב סט אילוצים מסוים. מעניין לראות שאותו סט של אילוצים תקף גם בשוק העבודה.

ליאורה גולומב, יועצת לסטארטאפים וארגונים בתחומים של ברנד, תקשורת ומחוברות ארגונית, באה לדבר איתנו על מיתוג מעסיק.

איך מזהים שיש לנו בעיה של מיתוג מעסיק? איך מיתוג מעסיק יכול לשרת חברה? ואיך הדמיון למיתוג ״רגיל״ יכול לעזור לנו לפצח את מיתוג המעסיק שלנו.

איך המיתוג משתנה בין שווקי עבודה שונים - אותו מעסיק במשרד בארץ מול משרד בארה״ב, למשל - ואיך הוא לעולם יתכתב עם סיפור המסגרת הכולל של החברה.

עוד על ליאורה גולומב

www.urbanbubbleora.com

ערים הן שיקוף של האנשים שגרים בהם. הן תוצר אורבני של סך כל האילוצים שמופעלים במרחב הזמן סביבנו. הקנבס עליו אנחנו, כחברה, מתבטאים ברחוב.

עיקר התכנון העירוני היום מוטה לטובת תחבורה ורכב פרטי. סך כל האילוצים שפועלים בתכנון שכונה חדשה היום, שלא לדבר עיר שלימה, הוא תובעני. הכבדות הזו מעכבת או חונקת יצירתיות במידת מה.

תודה רבה לתומר שלוש מדריך סיורים וחוקר ערים שבא להגשים לי חלום.

אבל מתי כן אפשר להשתולל? איך כן אפשר לגשת אחרת לתכנון? מה קורה כשהרעיון המסדר של עיר הופך להיות מוטה תחבורה למוטה קהילה ורווחה? איך נראה מרחב אורבני שמחבר בין זרים?

וגם: ערי העתיד של סעודיה, העיר הראשונה על מאדים, ואיך אפשר בלי - מה הופך לעיר טובה יותר? ולמה לעזאזל אין צל במרחב?

חיימוביץ לא בסביבה ואני כבר עושה שטויות.

לסיפור המשפחתי המלא של תומר, ולסיורים בתל אביב

https://www.tomer3.com/

Prompt:

What is Kurt Lewin Force Field Theory, and how can it explain to urban planning?

ביום בהיר אחד עלולה להתרגיש המציאות סביבך ואתה יכול למצוא את עצמך מסובך עם החוק עד הצוואר. דיני נפשות של ממש. אם זה יקרה לי חלילה, כדאי שאמצא פליליסט מצוין שמכיר את נבכי מערכת החוק. כזה שידע לשמור על הזכויות שלך ולהבטיח את רווחתך ככל הניתן במהלך החוויה. 

לכל הליך משפטי יש שלבים, ולכל שלב מאפיינים משלו. היכן בא לידי ביטוי הניסיון של פליליסט בכיר לעומת מתחיל? היכן צריך לאלתר? מהי אומנות החקירה הנגדית ומיהו מקור ההשראה של פאדי שעמד בראש התביעה בתיק הגדול בארץ?

חיימוביץ הלך לכבות אש.

יש כמה פרקים משגעים בקנה. שימו עוקב תרוויחו.

חמוטל שיבר היא פצצה של אנרגיה. כמה קטנה ככה מרוכזת.

כשהיא לא רושפת קוצפת אנרגיות בהליכות שלה מקליטה סטורי בבקרים, חמוטל חיה ונושמת שווקים בכלל וקמעונאות בפרט. חברות ענק באות אליה עם שאלות, והיא מחזירה להם שאלות טובות יותר. לאחר מכן, היא סורקת את השוק במסרקות ברזל ומקוששת כל פריט מידע - הזמין יותר, והזמין פחות. 

ההליך של חמוטל מוקפד, יסודי ושיטתי אבל רק תחושת הבטן שלה מובילה את המחקר קדימה. רק הבטן תגיד מתי המידע מהימן מספיק כדי לתאר את המציאות, רק הראש ידע לחבר את הנקודות, ורק האינטואיציה תוליד יש מאין.

עם הפרפר המתקפל שלי, ניר חיימוביץ, אופטימי כקשת בענן

פרופיל הלינקדאין של חמוטל

https://www.linkedin.com/in/hamutal/

Schieber Research

https://researchci.com/

מיכל גלייטמן וסוד הילדים הגאונים - פרק 22! (תיקון טעות)

https://open.spotify.com/episode/3fgBVJNIMhvhdK7TvCzv3k?si=7ujIkWNDRY6Z5pfPtslA4A

דבר הוביל לדבר בחיים של סהר אלמוג, והיא מצאה את עצמה משקשקת משקאות של שמחה מקומית. בנדודיה בעולם סהר מגישה לאנשים את הסביבה שלהם בצורה קלילה ומשכרת של קוקטיילים. מלקטת עשבי תיבול מכאן ושיטות הכנה משם ומפיקה חווית אלכוהול מפתיעה.

קצת כמו מחמצת הבגדים של אור יעקובוביץ (פרק 21), סהר רוכבת על גל של שינוי מתמשך. בכל יעד היא צריכה לרקוח לקוחות ולשקשק סדנאות, אתגר בפני עצמו.

איך קרה שסהר אלמוג יצאה לנדוד בעולם, איך עסקת ברטר סללה לה את הדרך אל מאחורי הבר, ובאיזו מדינה גוגל טרנסלייט הצטרף אליה לשקשוקים.

חי בחולון חושב על מרגריטה סיטי - ניר חיימוביץ

סהר אלמוג - מיץ אומץ

https://linktr.ee/couragejuice

ידע הוא נכס חשוב עבור כל אחד מאיתנו, קל וחומר לארגונים וחברות. ההתפתחות הטכנולוגית באחסון, גיבוי, ושחזור מידע ארגוני זעזעה שווקים ויצרה הזדמנויות. לפחות, עבור מי שיודע לראות אותן. אסף נתנזון, סמנכ״ל וארכיטקט ראשי בחברת EON, משתף איתנו את עולמו.

איך אותו סט האילוצים בדיוק - הצורך לשמור מידע מירבי, בצורה יעילה, פשוטה לגיבוי ושחזור, וכזו שמאפשרת לחזור לשגרה מהר וללא איבודי מידע בצורה הזולה ביותר - בא לידי ביטוי לאורך השנים. איך ציר הערך של גיבוי ושמירת מידע נראה לאורך התפתחות הטכנולוגיה.

אבל אסף לא עוצר שם. הוא מאתר את הזעזועים בשוק ומאתר את ההזדמנויות לחדש. עם למעלה מ-800 פטנטים בשלבי רישום שונים, אסף הוא אלוף בחדשנות עם קבלות.

איך אסף עושה את הקסם שלו? באילו מקרים כדאי גם לכם להשקיע ברישום פטנטים, ומה התועלת שלהם בכלל?

וכמובן איך אפשר בלי? ניר חיימוביץ, ב-3 עותקים!

פרופיל הלינקדאין של אסף

https://www.linkedin.com/in/assaf-natanzon/

חברת EON

https://www.eon.io/

זוכרים את הנאום של סטיב ג׳ובס מדבר על היכולת לחבר את הנקודות רק אחורנית?

שרק אחרי שעוברים דברים בחיים אפשר להסתכל אחורה ולראות איך דבר הוביל לדבר. אלו מפלי אילוצים.

מפלי אילוצים הם לא רק אפקט שרשרת. ההשפעה שלהם יכולה להיות מיידית כמו באבני דומינו, או מתפרסת על פני שנים. כמו, למשל, הקשר בין רוחב טיל בליסטי לתחת של סוס רומאי.

מפלי אילוצים יכולי להתגלות אחורנית, כמו שמציע ג׳ובס, והם יכולים להיות מוכתבים קדימה, כפי שפוטין מרמז.

זרח כהרגלו ולא נשאר חייב, חיימוביץ האגדי

The Putin Interviews - Part 1 (31:15)

https://www.dailymotion.com/video/x88bex6

Steve Jobs - Connections the dots

https://youtu.be/UF8uR6Z6KLc

בעולם שרק משתנה בקצב הולך וגובר, דבקו ב״לא משתנה״.

תמצאו את אותו המשהו שתמיד יהיה שם - סטייל המחיר הנמוך, ההיצע הגדול והמשלוח המהיר של בזוס - ותבנה סביבו.

אם יש משהו שבטוח אפשר לסמוך עליו זה שבעשורים הקרובים יתפתח שוק עצום לליווי סיעודי. מדיניות אכפתית של רשויות, תמריצים כלכליים, כמו גם שיתוף פעולה של ארגונים עם אמפתיה, מייצרים הזדמנות להכשיר הון אנושי בסיעוד.

כדי לסגור את הפערים, ועל מנת לוודא למידה יעילה, יש להבין את המציאות הרצויה ולמפות את האילוצים סביב.

איך אלעד רווה, מנהל פיתוח ידע ולמידה בג׳וינט ישראל, משתמש באילוצים כדי להכשיר אנשים לעולם החדש? מה הדבר היחידי שבוודאות אסור לכם לעשות כשאתם בוחנים גאדג׳ט למידה חדש?

וגם: למה זו לא אשמתו של אלעד רווה שהילדים שלכם לא למדו בקורונה?

עם חיימוביץ, המורבידי כהרגלו.

הבלוג של אלעד רווה | פיתוח ידע ולמידה

https://www.eladraveh.com/

הלינקדאין של אלעד

https://www.linkedin.com/in/eladraveh/

ארגונים בנויים בכל מיני צורות, והרבה מהתחלואות בארגונים נובעות מבעיות תיאום ותקשורת. איך יתפקד ארגון, צוות, מחלקה, מבלי שידע לראות את עצמו קודם?

אלינור מרין ויעל ארליך עוזרות לארגונים לפתור בעיות תקשורת ולהבין איך הם יכולים לשפר את עצמם. כמו מראות של קרקס, שמשקפות גרסה אחרת של המשתקף, כך יעל ואלינור מציבות מראה של לגו אל מול אתגרי תקשורת וארגונים שמשתנים. 🪞 🎪

משהו בחתיכות הפלסטיק הללו, הכל כך מוכרות, והשמחה של הצבעוניות והצורה שבהן, שמפרק התנגדויות ועוקף חסמים. מה אנחנו כבר עושים? משחקים בלגו?

וגם: היצירתיות השקופה של יעל ואלינור ״להחזיק את הקסם״ במהלך הסדנאות, ביטוי בלגו, וסוד קטן מהעבר.

נו, עד שחיימוביץ עשה בושות.