מודעות דרך חווית ההפעמה, קבלה עצמית וריפוי.

הבושה:

תחושה לא נעימה הנובעת מתפיסה שההתנהגות או המעשה אינם מקובלים חברתית.

בושה מושפעת ממסרים ונורמות שהוטמעו בילדות ומשפיעה על האופן שבו אנו

דוגמאות:

חווית בושה

לאחר מפגש בשבילי הקיבוץ לאחר שקנתה סוכר, מה שסתר את דימויה כאדם בריא.

התמודדות עם בושה

הקשורה למצוינות בילדותה בקיבוץ, בו נדרשה להתאים לנורמות חברתיות של

תהליכים טיפוליים:

בשיחה והפעמה והתבוננות

מתקיים זיהוי התחושה בגוף, חקירה שלה, ותחושת ריפוי, בדיוק החוויה

הפעמה והצגה עם הגוף: יצירת דימוי ויזואלי לתחושת הבושה דרך שפת גוף

שימוש בטכניקות כמו פסיכודרמה להצגה מודעת של הבושה והתמודדות עמה.

הפעמה עדינה של הגוף לשחרור תחושות מודחקות בצורה בטוחה ומכילה.

תובנות:

הבושה קשורה למושגים כמו מיתוג אישי, הצדקה והתנצלות.

דרך עבודה בגוף, ניתן להפוך רגשות למשהו מוחשי, שניתן לעבוד עליו

ריפוי מתרחש מתוך עדינות, תקשורת עם התחושות, ונכונות להכיר ברגש ולא

כלים מעשיים:

מודעות לגוף: התמקדות בתחושה

דיאלוג פנימי: הקשבה למה

חמלה עצמית: לא לנסות

מסר מסכם:

העבודה עם תחושות כמו בושה דרך הגוף היא כלי רב עוצמה לריפוי ושחרור.