מלחמות האופיום היו שתי מלחמות בין סין של שושלת צ׳ינג לבריטניה (ובשנייה גם צרפת) בשנים 1839–1842 ו־1856–1860.
העימותים פרצו סביב סחר האופיום: בריטניה ייצאה אופיום מהודו לסין כדי לאזן את הגירעון המסחרי שלה מול התה והמשי הסיניים. השלטון הסיני ניסה לאסור את הסחר בשל ההתמכרות והנזק החברתי, אך בריטניה השתמשה בכוחה הצבאי כדי לכפות פתיחת נמלים וסחר חופשי.

התוצאה הייתה תבוסה סינית וחתימת "חוזים בלתי שווים", שכללו ויתור על הונג קונג, פתיחת נמלים לסחר זר, ותשלום פיצויים. המלחמות סימנו את תחילת "מאה שנות ההשפלה" בתודעה הסינית והשפיעו עמוקות על ההיסטוריה והזהות הלאומית של סין.