בעודנו מביטים ב2021 ושואלים את עצמנו – האם אנחנו מקוללים?? מתי ייפסקו האסונות האלו?? מגיעה המציאות ודוחפת לנו איבר שחור שמגיע עד המוח ומזכיר לנו איפה היינו 20 שנה אחורה –

אסון ורסאי, הפיגוע בדולפינריום, הפיגוע במסעדת סבארו, ועוד פיגועים בארץ ובעולם ביניהם פיגועי מעטפות אנטרקס בארצות הברית, רעידות אדמה עם מאות נפגעים במוקדים שונים….וכמובן הדובדבן שבקצפת – אסון התאומים, שבהחלט נותר עד היום אחד הדברים הנוראיים ביותר שבני אדם עשו לעצמם, בגלל פאקינג שטויות.

וכמו תמיד גם הפעם נאמר….אם הם רק היו מתעסקים במה שבאמת חשוב הא?

הם היו רוקדים לצלילי האלבום TOXICITY שבדיוק רק יצא והטריף את העולם,

הם היו נהנים כל כך מאיך שרוב זומבי וארצ' אנמי המשיכו בקו יפה עם אלבומים נהדרים,

מוחמד המחבל שחבריו קראו לו מוחי וודאי היה נהנה מIOWA של סליפנוט ויכל להאזין לאלבום פצצה במקום להתחבר בעצמו לפצצה…

כי כשאנחנו מסתכלים אחורה אל 2001 אנחנו ממש מסתכלים על היום, כי ההיסטוריה עצמה באמת די חוזרת,

אבל דווקא האלבומים האלו, עם ההרגשה שהם הביאו איתם, עם העוצמות שלהם, והשמחה שהם נתנו לנו בחיים, כשאנחנו באים לבקר אותם שוב, כל זה עדיין שם, מחובר עם המוזיקה הזו – וזה בדיוק מה שמת על מטאל מביאה לכם השבוע.

2001 – המטאל שאהבנו, וההרגשה הזו שבאה עם הפתיחה של האלבומים המעולים האלו, עם הריח הזה, והידיעה שאלבומים ממש כאלו, והרגשה ממש כזו? דווקא זה, לא יחזור על עצמו שוב לעולם.

System Of A Down – Toxicity