" מתוך חשומה (מודן) "בזמן שחיפשתי חניה חשבתי על כל האנשים החזקים והחכמים שמסתובבים בינינו עם תדמית מצוחצחת ונפש פצועה. מה לימד אותנו לא לכבד את מה שאנחנו מרגישים? מהו הדבר הזה שגורם לנו למסור את הלב שלנו רק כדי שנוכל להגיד שמישהו רוצה בו גם אם המישהו הזה לא ראוי? מי גרם לנו להאמין שאנחנו שווים רק אם מישהו אוהב אותנו או לפחות טוען את זה? ולמה אנחנו הופכים את האנשים סביבנו לשמאים של שווי הקיום שלנו? "