'המדען המפוזר' זו קלישאה ותיקה – זה ששוכח איפה הוא גר ובמה הוא לבוש. אבל אולי דווקא ממנו אפשר ללמוד על כוח הריכוז העילאי?

נתבונן במדעני מחשב ששכחו את הרכב ובדוקטורנטים שפורצים לשירותים בהיסח הדעת, כדי ללמוד את הרעיון החשוב ביותר – איך לממש בתוך החיים שלנו רעיונות מוצלחים בלי לתת להם להתפוגג?