
Sign up to save your podcasts
Or
ספר גבורות השם - פרק י הנה התבאר לך סבת הגלות על דעת רז"ל והוא הנכון, ומדבריהם אל תזוז כי מוצאיהם מצא חיים שהם ידעו ועמדו על דברי תורה בחכמתם ובאמונתם. אבל שנאמר דברים אשר אין להם יסוד, כי מכירת יוסף הסבה לעונש שיעבוד מצרימה, דבר זה לא יתכן כמו שאמרנו למעלה, כי אדרבה ירידת מצרים הוא הגורם למכירה. ולפיכך רמז יוסף דבר המכירה ליעקב אביו, שלא יעניש את בניו על שמכרוהו שהיא גזירה מן השמים כדי שירדו מצרים. והיינו דכתיב (בראשית מ"ה) ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצרימה ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון לאביו וגו', ומדכתיב ולאביו שלח כזאת ופירושו כמנין הזה, משמע דמדקדק הכתוב על המנין הזה, ומ"ש מנין עשרה ממנין אחר, ואם לא שהיה הכתוב מדקדק על המנין, הוי למכתב ולאביו שלח עשרה חמורים וגו', למה הוצרך למכתב כזאת אלא בא לומר כי החשבון הזה דווקא שלח וקשיא מאי טעם לחשבון הזה. רק שהיה מכוון יוסף להראות לאביו, שהשבטים אשר מכרו אותו, לא היו למכירתו רק כמו החמור שהוא נושא משא ואינו יודע תכלית משא הזה שהוא נושא
כך השבטים היו פועלים המכירה הזאת ולא היו יודעים מה הם עושים, כי לא היו עושים רק מה שגזר עליהם הקב"ה, כמו החמור הזה שנושא משא ששם עליו האדם שהוא אדון לו והוא פועל ואינו יודע תכלית פעולתו, כך היה נגזר מן הקב"ה שירדו מצרים ועל ידי המכירה ירדו מצרים, נמצא שהיו פועלים ולא ידעו מה הם עושים כי לא ידעו שהיו גומרים הירידה. ואף על גב שהם היו מכוונים למכור אותו בשביל שנאתו, מכל מקום עיקר הפעל הזה, שירד יעקב למצרים כמו שיתבאר
ולפיכך שלח עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים, רמז כי על ידי השבטים שהיו חמורים בענין המכירה שעשו ולא ידעו מה עשו, והיו נושאים טוב מצרים, שיהיו מנצלים את מצרים דכתיב (שמות י"ד) וינצלו את מצרים וכן הוא אומר לפני זה (בראשית ל"ה) כי טוב ארץ מצרים לכם הוא ונתנבא שעתידים לעשות אותה כמצולה שאין בה דגים. ולפיכך היו עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים ועשר אתונות וגו', פירוש עוד היה סבה שמכרו את יוסף מפני שיהא דבר זה סבה שיתפרנסו בימי הרעב, וכן אמר (שם) ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי למחיה שלחני אלקים לפניכם כי זה שנתים הרעב. ולפיכך היו עשר אתונות וגו', כי הנקבה היא חמרית בודאי, וכאשר רמז על הפרנסה והמזון שהוא חמרי להחיות את הגוף, שלח עשר אתונות נושאות צדה ומזון לדרך, שהכוונה בזה, כי המכירה גם כן היתה מאת ה' לפרנס את ישראל ובניו. כי המכירה של יוסף בשביל שתי סבות הללו, האחת מפני שבעתיד ינצלו מצרים ובזה שייך כל טוב מצרים, ועוד סבה שנית לפרנס אותם כמו שמבואר בכתוב
ספר גבורות השם - פרק י הנה התבאר לך סבת הגלות על דעת רז"ל והוא הנכון, ומדבריהם אל תזוז כי מוצאיהם מצא חיים שהם ידעו ועמדו על דברי תורה בחכמתם ובאמונתם. אבל שנאמר דברים אשר אין להם יסוד, כי מכירת יוסף הסבה לעונש שיעבוד מצרימה, דבר זה לא יתכן כמו שאמרנו למעלה, כי אדרבה ירידת מצרים הוא הגורם למכירה. ולפיכך רמז יוסף דבר המכירה ליעקב אביו, שלא יעניש את בניו על שמכרוהו שהיא גזירה מן השמים כדי שירדו מצרים. והיינו דכתיב (בראשית מ"ה) ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצרימה ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון לאביו וגו', ומדכתיב ולאביו שלח כזאת ופירושו כמנין הזה, משמע דמדקדק הכתוב על המנין הזה, ומ"ש מנין עשרה ממנין אחר, ואם לא שהיה הכתוב מדקדק על המנין, הוי למכתב ולאביו שלח עשרה חמורים וגו', למה הוצרך למכתב כזאת אלא בא לומר כי החשבון הזה דווקא שלח וקשיא מאי טעם לחשבון הזה. רק שהיה מכוון יוסף להראות לאביו, שהשבטים אשר מכרו אותו, לא היו למכירתו רק כמו החמור שהוא נושא משא ואינו יודע תכלית משא הזה שהוא נושא
כך השבטים היו פועלים המכירה הזאת ולא היו יודעים מה הם עושים, כי לא היו עושים רק מה שגזר עליהם הקב"ה, כמו החמור הזה שנושא משא ששם עליו האדם שהוא אדון לו והוא פועל ואינו יודע תכלית פעולתו, כך היה נגזר מן הקב"ה שירדו מצרים ועל ידי המכירה ירדו מצרים, נמצא שהיו פועלים ולא ידעו מה הם עושים כי לא ידעו שהיו גומרים הירידה. ואף על גב שהם היו מכוונים למכור אותו בשביל שנאתו, מכל מקום עיקר הפעל הזה, שירד יעקב למצרים כמו שיתבאר
ולפיכך שלח עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים, רמז כי על ידי השבטים שהיו חמורים בענין המכירה שעשו ולא ידעו מה עשו, והיו נושאים טוב מצרים, שיהיו מנצלים את מצרים דכתיב (שמות י"ד) וינצלו את מצרים וכן הוא אומר לפני זה (בראשית ל"ה) כי טוב ארץ מצרים לכם הוא ונתנבא שעתידים לעשות אותה כמצולה שאין בה דגים. ולפיכך היו עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים ועשר אתונות וגו', פירוש עוד היה סבה שמכרו את יוסף מפני שיהא דבר זה סבה שיתפרנסו בימי הרעב, וכן אמר (שם) ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי למחיה שלחני אלקים לפניכם כי זה שנתים הרעב. ולפיכך היו עשר אתונות וגו', כי הנקבה היא חמרית בודאי, וכאשר רמז על הפרנסה והמזון שהוא חמרי להחיות את הגוף, שלח עשר אתונות נושאות צדה ומזון לדרך, שהכוונה בזה, כי המכירה גם כן היתה מאת ה' לפרנס את ישראל ובניו. כי המכירה של יוסף בשביל שתי סבות הללו, האחת מפני שבעתיד ינצלו מצרים ובזה שייך כל טוב מצרים, ועוד סבה שנית לפרנס אותם כמו שמבואר בכתוב