בתחילת הדרך של ״אימפריית אמהות״ הקלקטתי בלי לעשות חשבון. פשוט פתחתי מיקרופון ומה שבא בא. והרבה אמת הגיעה. עם הזמן והניסיון נאלצתי להתכנס לחוקים וכללים יותר מסודרים שהוציאו קצת מהספונטניות והקלילות שביום יום. הפרק הזה הוא תזכורת לכיף שבלשתף. איך סדרת בנות אמריקאית לימדה אותי שיעור על הציפיות הלא הגיוניות שלי מהחיים?