בפרק הזה אני משוחחת עם אלמוג בוקר, מורה בפנסיה, שמצאה את עצמה משחילה חרוזים ומגלה עולם שלם שנפתח. דרך היצירה היא מצאה שקט נפשי, מחשבות חיוביות, זמן להיזכר ברגעים יפים, וגם מרחב חברתי של מפגש ומשמעות. באופן מפתיע (או שלא) היצירה חיזקה גם את הגוף: תרגול ריכוז, עבודה עדינה עם הידיים, והתמודדות עם רעד. אנחנו מדברות על האומץ להתחיל בגיל מאוחר, על החופש ליצור בלי ביקורת, ועל האפשרות לבחור חיים פעילים נפשית ופיזית, בכל שלב.