היום נעסוק בפרקים 3 ו-4 של שני הצריחים, "האורוק-האי" ו"זקנעץ". נדבר קצת על טבעם של האורקים, ונקרא את אחד ממכתביו של טולקין מ-1944 שמדבר על בנו כריסטופר בשירות הצבא הבריטי בתור הוביט ששבוי בידי האורוק-האי, ואפילו על בעלות הברית שמנסות להלחם ברוע של הטבעת עם כח הטבעת. נדון במורכבות של האמירה של טולקין כאן: מחד, מדובר במלחמה צודקת שאין כמותה, וכזו שלא ניתן באמת להמלט ממנה (ממש כפי שמגלים גיבורנו ברואהן ופאנגורן ושאר ממלכות הארץ התיכונה). ובה בעת, כל מלחמה כרוכה באלימות, סבל, וכח משחית.