ממשיכה בסדרת הפרקים שעוסקת בסיפוריהם של האבות שיצאו למלחמה  וכעת שבים הביתה. 

ב 7 לאוקטובר בשעות הבוקר אלעד עוד ישן בנעימים במיטתו, כשפתאום התחילו התראות בקבוצת הווטסאפ של יחידת המילואים שלו, הסיבה שבגללה הוא משאיר טלפון פתוח בשבת. מכאן ההמשך כבר מוכר, הוא משאיר את הבית, האישה, ארבעה ילדים ועסק עצמאי שבלעדיו הוא סגור, ויוצא למילואים, שמסתיימים בסופו של דבר אחרי 110 ימים. 

בשיחה האישית איתו, דיברנו על הבית שמתרגל עם הזמן להתנהל בלעדיו אך גם מאד זקוק לו ועל האתגרים בתחזוק קשר משמעותי עם ארבעה ילדים, שלכל אחד צרכים שונים, בעוד הזמן שלו מצומצם ומוגבל. דיברנו על חלוקת המשאבים בין דאגה לעצמו, דאגה לזוגיות ודאגה לילדים ועל תחושת המשמעות וההבנה שזהו מצב זמני, שעזרו לו לשמר אופטימיות וחוסן נפשי בתקופה זו.