בפרק השני צללנו לעומק אחד הנושאים הכי רגישים - דימוי גוף וכמובן במבה.

חזרנו רגע לילדות, למקומות שבהם הגוף שלנו היה מדד למה שאנחנו שווים, ולכל המשפטים הקטנים שאמרנו לעצמנו שנחרטו לנו בלב עד היום.

דיברנו על איך טראומות גוף מתחילות עוד לפני שאנחנו מבינים בכלל מה זה אומר, ועל כל אותם רגעים שיצרנו לעצמנו מציאות יותר קשה ממה שהיא הייתה צריכה להיות בפועל.

ובמקביל – צחקנו על זה. כי בינינו, אם לא נצחק על כל השטויות שאמרו לנו בתור ילדים, נצטרך טיפול כפול.

זה פרק על משקל, על אהבה עצמית, על בושה שמתחפשת להומור, ועל המקום שבו הילד הפנימי רק רוצה שמישהו יגיד לו שהוא בסדר בדיוק כמו שהוא.

זה אישי, אמיתי, קצת חשוף, והרבה יותר קליל ממה שזה נשמע.

פרק שחופר בדיוק במקומות שכואבים, אבל מלטף אותם עם חיוך.

האזנה וצפייה נעימה.