ר' שמעון פתח ואמר: "אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים" (שיר השירים, ב א).

"אני חבצלת השרון" - זו כנסת ישראל הנקראת חבצלת, שעומדת ביפי הנוי בגן עדן. השרון - שהיא שרה ומשבחת לו למלך העליון...

"אני חבצלת השרון" - המבקשת להישקות משיקוי הנחל העמוק, מבוע הנחלים... "שושנת העמקים" - העומדת בעומק הכול...

"חבצלת השרון" - חבצלת מאותו מקום ששיקוי הנחלים יוצאים ואינם פוסקים לעולמים. "שושנת העמקים" - שושנת אותו מקום הנקרא עומק הכול, סתום מכל הצדדים.

בוא וראה, בראשונה "חבצלת" - ירוקה בעלים ירוקים; לאחר מכן "שושנה" - בשני גוונים, אדום ולבן... "שושנת" - שמשנה גונה ומשתנה מגוון לגוון. "שושנת" - בראשונה חבצלת, בזמן שמבקשת להזדווג בו במלך נקראת "חבצלת", ולאחר שדבקה בו במלך באותן נשיקות נקראת "שושנה", כיוון שכתוב: "שפתותיו שושנים". "שושנת העמקים" - שהיא משתנה ומשנה גווניה, לעתים לטוב ולעתים לרע, לעתים לדין ולעתים לרחמים...

- זוהר, חלק ג, קז ע"א

את השיחה הזאת הקדשנו לדמות הנקבית והנשית באלהות המפציעה כאיילת השחר בשמי הקבלה היהודית בימי-הביניים. דיברנו על ה'שכינה' - המתהדרת בשלל שמות - כלה, מלכה, שושנת העמקים, עטרה, גינה, ירושלים ועוד ועוד, ונוכחת בכל עמוד ועמוד של ספר הזוהר - יצירת המופת של הקבלה.

זאת עשינו עם ד"ר מלילה הלנר-אשד, חוקרת ומרצה על הקבלה והזוהר, שהזכירה לנו שבזמן שאנחנו מייחדים שיחה לדמות הכל כך מורכבת וכל כך מהפכנית הזאת, חשוב תמיד לזכור שהיא חלק מהמערכת האלהית - מהדינמיקה המסובכת והתזזיתית שמשרטטת לנו הקבלה וספר הזוהר בפרט.

אז ככה, רק ברמז נגיד שהשיחה המרתקת והמחכימה הזאת עם מלילה היא הפתח שדרכו אנחנו הולכים לדון ולחקור בשאלות של נשיות, נקביות ותורת הסוד. וגם לא נשכח להמליץ על הספר המבואי והמצוין של מלילה יחד עם ד"ר עמרי שאשא: 'בדרך עץ החיים: שערים לספר הזוהר".

וכמו תמיד, מוזמנות ומוזמנים לעקוב אחרי דיונים ועדכונים בקבוצת הפייסבוק 'קפיצת הדרך': https://www.facebook.com/groups/554108050820287