
Sign up to save your podcasts
Or
חברי הטוב פרופ' גלעד צוקרמן, הידוע בכינויו "הבלשן הזה שאומר שעשר שקל זה בסדר", שונא קיץ. אז כשבאוסטרליה קיץ, הוא בא לארץ הקודש. תפסתי אותו בבית אמו בהוד השרון, לשיחה על החייאת שפות, על טהרנות שפה, על שפות היברידיות, ועל השווה והשונה בין השפה שאנו דוברים (אני קוראת לה עברית בת זמננו, גלעד קורא לה ישראלית) ופרסית, לא רק בתחום השפה.
היה כל כך מעניין, שלא הצלחתי לזרוק שום חלק על רצפת חדר העריכה! זה יספיק לכם גם לפקקים הלוך וגם לפקקים חזור, ואם אתם לא עובדים בעיר גדולה, אז אולי אפילו ליומיים של נסיעות, וגם לניקיונות ולבישולים של יום שישי.
[הערה בעקבות שאלת מאזין, אם מישהו אחד שאל אז בטח יש עוד כמה שלא שאלו: למאזינים דרך הדפדפן, כדי להגיע לפוסט המלא יש להקליק על שם הפרק]
הפרק לממהרים:
כדי לא לפצל, שמרתי באיכות הכי נמוכה עד כה. אשמח לשמוע מכם משוב על איכות הקול, ואם זה ממש מזעזע בעיניכם (אני לא שומעת הבדל), אז אעלה מחדש בשני חלקים באיכות גבוהה יותר.
דיברנו על:
המם הזה (ייצרתי אותו מחדש, יותר קל מאשר לחפש את המקור בפייסבוק)
לכלכנו על גנרטיביסטים, ובצדק.
גם מילון קליין לא ממש יודע מה האטימולוגיה של בלורית
סרטון TED-Ed על פרקטלים במתמטיקה:
קורס מקוון על החייאת שפות
תיקוני יתר (כל קריין וחריין)
המאמר שלי שבו העורכת כתבה Farsi ותיקנתי ל-Persian.
אטימולוגיה עממית בעברית, בפרסית ובשפות אחרות.
על השורה הזאת מ"היפה והחיה" (שמתי קישור עם נקודת זמן, אם הוא מתחיל מהתחלה אפשר לקפוץ ל-2:18):
אנטישמיות חיובית – גם עם יוסי אלפר דיברנו על זה.
הפוכופה = ריצתציר =
שם, היא לקחה לשון ורדים וחולדה טרפה תולעת. לא נגרם אסון צורף וסבל. בַּרחוב, הצועני בְּשֵם מתוּשלח דחף בְּחרוּף נפש רופא לבוּש צְחוֹרים. ברור וחשוב לציֵן: הבחור, השוכר דירות ברחוב פִּינֵס, זכר סוֹד רמאים והלך לדוּג בְּים הזּרמים הרמים. הזרמים נָטְרוּ סוּג פֶּלֶג לפוֹעלוֹ. נוצר בּוֹ המוּזר בתוך היּם. זמר להקה עמד ושאב רוחות מפּרְשן שבוי. האיש בלט והפיח נועם בקורס הכנה לבחן בספורט. איבה נוצרה והרצון הביא טֵרוּף. סב נח בּלֶה נכֵה סרוּק במעון חיפה וטל בשיא היוֹבש נשרף מתוח ורב אש ודמע. הקהל רמז מי הכּוֹתֵב רֵזוּמֵה וברצונו לעוף לגלפּגוֹס, ורטן: מי מרזה? מי מרה מִיּם רזה? מי בּגוּד לכלה? ומי אמר: "דוֹס רכּז סְנִיף בּוֹחֵר בְּתוֹר יד רכוש"? הרוחב הניצל בו שחור ורב. מי רוחץ שובל אפור? שפן פורח בפחד, חלש ותם משבי, נעוצה בּוֹ חרב. לבסוף: רוּץ, נוּס, אמרגן, אל תעלות הפרט הדלוח ומידרונו של החקלאי המּש.
תרגום לאנגלית של החלק האיטלקי תוכלו למצוא בקישור.
תשמו"ץ – תרגום שומר משמעות וצליל (PSM – Phono-Semantic-Matching)
תחדיש מרובה מקורות (MSN – Multi Source Neologism)
אלה מונחים ממש חשובים בעיניי, אבל מכיוון שגלעד הפך לוולדמורט של השפה העברית, הם לא מקבלים מספיק יחס מיינסטרימי בארץ.
שפה היברידית עם השפעות חיצוניות, דיגלוסיה בין שפת דיבור ושפת כתיבה (ובשתי השפות בשלב מסוים – לא רק מדוברת וספרותית אלא ממש שפות שונות)
מאמרו המכונן של פרופ' צוקרמן Aboriginal Languages Deserve Revival
ראיון על חשיבותה של החייאת שפות:
וכמובן הספר – ישראלית שפה יפה (קליק על התמונה לעמוד באתר ההוצאה):
מתוך כתב עת אוסטרלי
מתוך אלג'זירה!
וואינט – זה בעברית!
(יש בעוד שפות, אבל רחמנות!)
בחרתי את השיר "לא יורד פה גשם, מרתצ'א." שיר ממש לא קשור, פשוט כי הפרק היה ממש ארוך והשיר הזה הוא שיר שנשמע קליל למי שלא מבין את המילים…
הלינק להדבקה: ברגע שנוספתם כפטרונים, פטריאון נותן לכם לינק RSS ייחודי לכם
בפודקאסט אדיקט, מקליקים על הפלוס מימין למעלה
גם במסך החדש אתם מקליקים על הפלוס מימין למעלה
3. בוחרים את האופציה הראשונה, הוספת לינק RSS
4. לכאן אתם מעתיקים את הכתובת שפטריאון נתן לכם, ואל תשכחו לסמן אותו בתור פרטי!
פטריאון זה סוג של מימון המונים, אבל במקום פרויקט זבנג וגמרנו – זו תמיכה קבועה ביוצר – אפשר להגדיר חודשי או פר יצירה (סיפור, תוכנית, שיר, קליפ – כל יוצר בתחומו). מכיוון שאני עושה כל כך הרבה דברים, חודשי נראה לי יותר נכון. זה כמו שבימי הביניים היה לאמנים פטרון וכך הם יכלו להקדיש את זמנם לאמנות – אבל במקום פטרון אחד שנותן מלא כסף (וקשה למצוא אותו והוא גם עשוי להתערב בבחירות האמנותיות) יש הרבה פטרונים שכל אחד תומך כפי יכולתו, ומקבל תשורה לפי המדרגה שבחר.
התמיכה – והגישה לפרקי הביניים – מתחילה מדולר אחד, ואחר כך בכפולות של קפה (לפי התעריף של buy me coffee. אשמח מאוד אם תכוונו אותי לבית קפה שמוכר הפוך גדול על סויה בתעריף הזה…). התמורות שנוספות בכל מעגל ומצטברות, הן: גישה לפוסטים עם תמלול פרקי הביניים, גישה לחומרי הגלם, אפשרות צפייה בווידאו לייב של ההקלטה [הזמנים לא קבועים] תודה לפחות פעם בחודש באיראניום מועשר אלא אם תבקשו מפורשות שלא, ופגישות פעם בחודש ב"סלון של תמר", שיתקיים פעם בכפר סבא ופעם בירושלים.
אז הספירה הרציפה של פרקי איראניום מועשר ממשיכה בפרקים לכווווווווווווווווולם, שעולים פעם בשבועיים, ובשבועות שבין לבין יהיו פרקים מוגבלים לפטרונים, שכל אחד מהם מקבל לינק לפיד אישי ברגע ההרשמה. אלה יהיו פרקים שלי לבד באולפן, בלי אורחים. כמו כל הפרקים שלי לבד באולפן, פרקי הביניים הם יותר קצרים, פטרוני "קפה בחודש" ומעלה יכולים לראות את הפוסט המצורף, פטרוני "קפה בשבוע" ומעלה זוכים לשמוע את הסאונד הלא-ערוך ברגע שהוא מוכן, ופטרוני "קפה לפרק" ומעלה זוכים גם לראות אותי מקליטה אותו בווידאו לייב.
וכרגיל, אתם מוזמנים לעשות לייק, לדרג ולכתוב review ב- איראניום מועשר – הפודקאסט, להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה ולהצטרף לדיונים ולהשפיע. אשמח כמובן שתקנו ספרים מהוצאת זרש, ואם כבר קניתם – עכשיו בדיוק העונה להמליץ לחבריכם על מגילת אסתר מאחורי המסכה! (הנה לינקים לדוגמיות בעברית ובאנגלית למתלבטים). עוד ישמח אותי שתסדרו לי הרצאות במסגרות שמשלמות היטב (אבל ממש היטב), שתתמכו בפטריאון אם אתם מעוניינים גם בתכני הביניים, ותקנו לי קפה אם אתם לא רוצים להתחייב לאורך זמן (נכון שגם פטריאון אפשר להפסיק, אבל כולנו יודעים שלהפסיק דורש הרבה יותר מאמץ מאשר לא להמשיך).
בפרק הביניים – 4.2 נדבר על עשור השחר – دهه فجر. אלה עשרת הימים בין השנים עשר בבהמן (1.2) – יום הגעת ח'מיני לאיראן – לבין העשרים ושניים בו (11.2) – יום ניצחון המהפכה. אני רוצה לשמוע מהפטרונים משוב על הפרק הראשון כדי להחליט אם לנתח בו את הנאום של רוחאני מהשנה שעברה, את הנאום מהשנה, עוד עיתונים מלפני 40 שנה, או משהו אחר בכלל.
פרק 49 (11.2) עולה ביום 40 השנה לנצחון המהפכה האסלאמית. נדבר בו עם רותי פרידל על השאלה – איך ח'מיני הצליח לעבוד כל כך טוב על המערב?!
פרק ביניים – 18.2 – ננוח מכל החגיגות, האירועים והציונים עם איזה פרק בלשני לפטרונים בלבד, נראה לי שמבוא לפונולוגיה, בעקבות שאלתו של יוחאי.
פרק 50 (25.2) הוא שוב פרק עגול וחגיגי, אפילו יותר מ-40! כרגע מסתמן שהוא יהיה ציר הזמן 3 עם ד"ר אורי גולדברג חביב הפודקאסט, אבל זה עדיין לא סגור! אתם מוזמנים להמשיך ולהשפיע בקבוצת הפייסבוק שלנו!
פרק ביניים (4.3) מכיוון שהפרק קרוב ליום האישה, אביא לפטרונים ציטוטים נבחרים מיומני הנסיכה הקאג'ארית תאג' אלסלטנה. היא מרתקת, מזעזעת, ותמימה נורא!
פרק 51 (11.3) יהיה כמובן קרוסאובר עם דברי הימים, הסכת על המקרא והמזרח הקדום של ד"ר אילן אבקסיס, ואולי הפעם ד"ר ליאורה רביד כן תצטרף אלינו. נדבר על דריווש השלישי ואלכסנדר מוקדון.
פרק הביניים ב-18.3 חייב לעסוק באחד החגים החלים יומיים אחריו – פורים ונורוז – ראש השנה הפרסי. אולי בקשר ביניהם? לפטרונים פתרונים. מוזמנים לכתוב לי בפרטי מה מעדיפים.
פרק 52 (25.3) יהיה קרוסאובר עם קטע כלכלי, הפודקסט החדש של ד"ר אושי שהם קראוס, מבית "קטעים בהיסטוריה" של יובל מלחי.
פרק ביניים ב-1.4 חייב לעסוק בסיזדה בדר, החל באותו יום, או בשקר בדת איראן הקדומה. ואולי בסיור ערי הבירה, שאמור לצאת בדיוק שנה לאחר מכן?
בפרק 53 (8.4) נכיר את בן ציון יהושע, מחבר הספר "סימורג" וכל כך הרבה דברים מגניבים נוספים שקשה לי להחליט מה קודם (ובטח יהיו לנו כמה פרקים).
פרק ביניים ב-15.4
בפרק 54 (22.4) נשוחח עם אמן הלחימה האיראני-שוודי-אוסטרלי חשי אזאד, אני מאוד מקווה!
הו וואו, כשיורדים לפעם בשבועיים יש תוכנית לעוד המון זמן!
יש לנו שיחות עם פרויז ווסוק, הצייר של השאה;
עם הפייטנית הנהדרת מורין נהדר;
עם פרופ' עמוס פרומקין מהחוג למדעי כדור הארץ על אדמת איראן. כלומר על אודות תופעות גיאולוגיות באיראן – מפחידות כמו רעידות אדמה, שקיעת אדמה ובולענים, וטובות כמו מערות מלח ועוד.
עם ד"ר שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד;
The post פרק 48 | גלעד צוקרמן רק רוצה לעבוד במקצוע שלו | החייאת שפות appeared first on איראניום מועשר.
5
44 ratings
חברי הטוב פרופ' גלעד צוקרמן, הידוע בכינויו "הבלשן הזה שאומר שעשר שקל זה בסדר", שונא קיץ. אז כשבאוסטרליה קיץ, הוא בא לארץ הקודש. תפסתי אותו בבית אמו בהוד השרון, לשיחה על החייאת שפות, על טהרנות שפה, על שפות היברידיות, ועל השווה והשונה בין השפה שאנו דוברים (אני קוראת לה עברית בת זמננו, גלעד קורא לה ישראלית) ופרסית, לא רק בתחום השפה.
היה כל כך מעניין, שלא הצלחתי לזרוק שום חלק על רצפת חדר העריכה! זה יספיק לכם גם לפקקים הלוך וגם לפקקים חזור, ואם אתם לא עובדים בעיר גדולה, אז אולי אפילו ליומיים של נסיעות, וגם לניקיונות ולבישולים של יום שישי.
[הערה בעקבות שאלת מאזין, אם מישהו אחד שאל אז בטח יש עוד כמה שלא שאלו: למאזינים דרך הדפדפן, כדי להגיע לפוסט המלא יש להקליק על שם הפרק]
הפרק לממהרים:
כדי לא לפצל, שמרתי באיכות הכי נמוכה עד כה. אשמח לשמוע מכם משוב על איכות הקול, ואם זה ממש מזעזע בעיניכם (אני לא שומעת הבדל), אז אעלה מחדש בשני חלקים באיכות גבוהה יותר.
דיברנו על:
המם הזה (ייצרתי אותו מחדש, יותר קל מאשר לחפש את המקור בפייסבוק)
לכלכנו על גנרטיביסטים, ובצדק.
גם מילון קליין לא ממש יודע מה האטימולוגיה של בלורית
סרטון TED-Ed על פרקטלים במתמטיקה:
קורס מקוון על החייאת שפות
תיקוני יתר (כל קריין וחריין)
המאמר שלי שבו העורכת כתבה Farsi ותיקנתי ל-Persian.
אטימולוגיה עממית בעברית, בפרסית ובשפות אחרות.
על השורה הזאת מ"היפה והחיה" (שמתי קישור עם נקודת זמן, אם הוא מתחיל מהתחלה אפשר לקפוץ ל-2:18):
אנטישמיות חיובית – גם עם יוסי אלפר דיברנו על זה.
הפוכופה = ריצתציר =
שם, היא לקחה לשון ורדים וחולדה טרפה תולעת. לא נגרם אסון צורף וסבל. בַּרחוב, הצועני בְּשֵם מתוּשלח דחף בְּחרוּף נפש רופא לבוּש צְחוֹרים. ברור וחשוב לציֵן: הבחור, השוכר דירות ברחוב פִּינֵס, זכר סוֹד רמאים והלך לדוּג בְּים הזּרמים הרמים. הזרמים נָטְרוּ סוּג פֶּלֶג לפוֹעלוֹ. נוצר בּוֹ המוּזר בתוך היּם. זמר להקה עמד ושאב רוחות מפּרְשן שבוי. האיש בלט והפיח נועם בקורס הכנה לבחן בספורט. איבה נוצרה והרצון הביא טֵרוּף. סב נח בּלֶה נכֵה סרוּק במעון חיפה וטל בשיא היוֹבש נשרף מתוח ורב אש ודמע. הקהל רמז מי הכּוֹתֵב רֵזוּמֵה וברצונו לעוף לגלפּגוֹס, ורטן: מי מרזה? מי מרה מִיּם רזה? מי בּגוּד לכלה? ומי אמר: "דוֹס רכּז סְנִיף בּוֹחֵר בְּתוֹר יד רכוש"? הרוחב הניצל בו שחור ורב. מי רוחץ שובל אפור? שפן פורח בפחד, חלש ותם משבי, נעוצה בּוֹ חרב. לבסוף: רוּץ, נוּס, אמרגן, אל תעלות הפרט הדלוח ומידרונו של החקלאי המּש.
תרגום לאנגלית של החלק האיטלקי תוכלו למצוא בקישור.
תשמו"ץ – תרגום שומר משמעות וצליל (PSM – Phono-Semantic-Matching)
תחדיש מרובה מקורות (MSN – Multi Source Neologism)
אלה מונחים ממש חשובים בעיניי, אבל מכיוון שגלעד הפך לוולדמורט של השפה העברית, הם לא מקבלים מספיק יחס מיינסטרימי בארץ.
שפה היברידית עם השפעות חיצוניות, דיגלוסיה בין שפת דיבור ושפת כתיבה (ובשתי השפות בשלב מסוים – לא רק מדוברת וספרותית אלא ממש שפות שונות)
מאמרו המכונן של פרופ' צוקרמן Aboriginal Languages Deserve Revival
ראיון על חשיבותה של החייאת שפות:
וכמובן הספר – ישראלית שפה יפה (קליק על התמונה לעמוד באתר ההוצאה):
מתוך כתב עת אוסטרלי
מתוך אלג'זירה!
וואינט – זה בעברית!
(יש בעוד שפות, אבל רחמנות!)
בחרתי את השיר "לא יורד פה גשם, מרתצ'א." שיר ממש לא קשור, פשוט כי הפרק היה ממש ארוך והשיר הזה הוא שיר שנשמע קליל למי שלא מבין את המילים…
הלינק להדבקה: ברגע שנוספתם כפטרונים, פטריאון נותן לכם לינק RSS ייחודי לכם
בפודקאסט אדיקט, מקליקים על הפלוס מימין למעלה
גם במסך החדש אתם מקליקים על הפלוס מימין למעלה
3. בוחרים את האופציה הראשונה, הוספת לינק RSS
4. לכאן אתם מעתיקים את הכתובת שפטריאון נתן לכם, ואל תשכחו לסמן אותו בתור פרטי!
פטריאון זה סוג של מימון המונים, אבל במקום פרויקט זבנג וגמרנו – זו תמיכה קבועה ביוצר – אפשר להגדיר חודשי או פר יצירה (סיפור, תוכנית, שיר, קליפ – כל יוצר בתחומו). מכיוון שאני עושה כל כך הרבה דברים, חודשי נראה לי יותר נכון. זה כמו שבימי הביניים היה לאמנים פטרון וכך הם יכלו להקדיש את זמנם לאמנות – אבל במקום פטרון אחד שנותן מלא כסף (וקשה למצוא אותו והוא גם עשוי להתערב בבחירות האמנותיות) יש הרבה פטרונים שכל אחד תומך כפי יכולתו, ומקבל תשורה לפי המדרגה שבחר.
התמיכה – והגישה לפרקי הביניים – מתחילה מדולר אחד, ואחר כך בכפולות של קפה (לפי התעריף של buy me coffee. אשמח מאוד אם תכוונו אותי לבית קפה שמוכר הפוך גדול על סויה בתעריף הזה…). התמורות שנוספות בכל מעגל ומצטברות, הן: גישה לפוסטים עם תמלול פרקי הביניים, גישה לחומרי הגלם, אפשרות צפייה בווידאו לייב של ההקלטה [הזמנים לא קבועים] תודה לפחות פעם בחודש באיראניום מועשר אלא אם תבקשו מפורשות שלא, ופגישות פעם בחודש ב"סלון של תמר", שיתקיים פעם בכפר סבא ופעם בירושלים.
אז הספירה הרציפה של פרקי איראניום מועשר ממשיכה בפרקים לכווווווווווווווווולם, שעולים פעם בשבועיים, ובשבועות שבין לבין יהיו פרקים מוגבלים לפטרונים, שכל אחד מהם מקבל לינק לפיד אישי ברגע ההרשמה. אלה יהיו פרקים שלי לבד באולפן, בלי אורחים. כמו כל הפרקים שלי לבד באולפן, פרקי הביניים הם יותר קצרים, פטרוני "קפה בחודש" ומעלה יכולים לראות את הפוסט המצורף, פטרוני "קפה בשבוע" ומעלה זוכים לשמוע את הסאונד הלא-ערוך ברגע שהוא מוכן, ופטרוני "קפה לפרק" ומעלה זוכים גם לראות אותי מקליטה אותו בווידאו לייב.
וכרגיל, אתם מוזמנים לעשות לייק, לדרג ולכתוב review ב- איראניום מועשר – הפודקאסט, להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה ולהצטרף לדיונים ולהשפיע. אשמח כמובן שתקנו ספרים מהוצאת זרש, ואם כבר קניתם – עכשיו בדיוק העונה להמליץ לחבריכם על מגילת אסתר מאחורי המסכה! (הנה לינקים לדוגמיות בעברית ובאנגלית למתלבטים). עוד ישמח אותי שתסדרו לי הרצאות במסגרות שמשלמות היטב (אבל ממש היטב), שתתמכו בפטריאון אם אתם מעוניינים גם בתכני הביניים, ותקנו לי קפה אם אתם לא רוצים להתחייב לאורך זמן (נכון שגם פטריאון אפשר להפסיק, אבל כולנו יודעים שלהפסיק דורש הרבה יותר מאמץ מאשר לא להמשיך).
בפרק הביניים – 4.2 נדבר על עשור השחר – دهه فجر. אלה עשרת הימים בין השנים עשר בבהמן (1.2) – יום הגעת ח'מיני לאיראן – לבין העשרים ושניים בו (11.2) – יום ניצחון המהפכה. אני רוצה לשמוע מהפטרונים משוב על הפרק הראשון כדי להחליט אם לנתח בו את הנאום של רוחאני מהשנה שעברה, את הנאום מהשנה, עוד עיתונים מלפני 40 שנה, או משהו אחר בכלל.
פרק 49 (11.2) עולה ביום 40 השנה לנצחון המהפכה האסלאמית. נדבר בו עם רותי פרידל על השאלה – איך ח'מיני הצליח לעבוד כל כך טוב על המערב?!
פרק ביניים – 18.2 – ננוח מכל החגיגות, האירועים והציונים עם איזה פרק בלשני לפטרונים בלבד, נראה לי שמבוא לפונולוגיה, בעקבות שאלתו של יוחאי.
פרק 50 (25.2) הוא שוב פרק עגול וחגיגי, אפילו יותר מ-40! כרגע מסתמן שהוא יהיה ציר הזמן 3 עם ד"ר אורי גולדברג חביב הפודקאסט, אבל זה עדיין לא סגור! אתם מוזמנים להמשיך ולהשפיע בקבוצת הפייסבוק שלנו!
פרק ביניים (4.3) מכיוון שהפרק קרוב ליום האישה, אביא לפטרונים ציטוטים נבחרים מיומני הנסיכה הקאג'ארית תאג' אלסלטנה. היא מרתקת, מזעזעת, ותמימה נורא!
פרק 51 (11.3) יהיה כמובן קרוסאובר עם דברי הימים, הסכת על המקרא והמזרח הקדום של ד"ר אילן אבקסיס, ואולי הפעם ד"ר ליאורה רביד כן תצטרף אלינו. נדבר על דריווש השלישי ואלכסנדר מוקדון.
פרק הביניים ב-18.3 חייב לעסוק באחד החגים החלים יומיים אחריו – פורים ונורוז – ראש השנה הפרסי. אולי בקשר ביניהם? לפטרונים פתרונים. מוזמנים לכתוב לי בפרטי מה מעדיפים.
פרק 52 (25.3) יהיה קרוסאובר עם קטע כלכלי, הפודקסט החדש של ד"ר אושי שהם קראוס, מבית "קטעים בהיסטוריה" של יובל מלחי.
פרק ביניים ב-1.4 חייב לעסוק בסיזדה בדר, החל באותו יום, או בשקר בדת איראן הקדומה. ואולי בסיור ערי הבירה, שאמור לצאת בדיוק שנה לאחר מכן?
בפרק 53 (8.4) נכיר את בן ציון יהושע, מחבר הספר "סימורג" וכל כך הרבה דברים מגניבים נוספים שקשה לי להחליט מה קודם (ובטח יהיו לנו כמה פרקים).
פרק ביניים ב-15.4
בפרק 54 (22.4) נשוחח עם אמן הלחימה האיראני-שוודי-אוסטרלי חשי אזאד, אני מאוד מקווה!
הו וואו, כשיורדים לפעם בשבועיים יש תוכנית לעוד המון זמן!
יש לנו שיחות עם פרויז ווסוק, הצייר של השאה;
עם הפייטנית הנהדרת מורין נהדר;
עם פרופ' עמוס פרומקין מהחוג למדעי כדור הארץ על אדמת איראן. כלומר על אודות תופעות גיאולוגיות באיראן – מפחידות כמו רעידות אדמה, שקיעת אדמה ובולענים, וטובות כמו מערות מלח ועוד.
עם ד"ר שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד;
The post פרק 48 | גלעד צוקרמן רק רוצה לעבוד במקצוע שלו | החייאת שפות appeared first on איראניום מועשר.
155 Listeners
146 Listeners
170 Listeners
39 Listeners
306 Listeners