והתחרות בין שני הארגונים שאת המהות של שניהם אפשר לסכם במילה אחת – פסיכוזה. ובכמה מילים? פנאטים דתיים, ברברים, תקועים בימי הביניים, לא מפותחים, באמת...אתם פשוט מוזמנים לבחור לאן לשייך אותם.

דיברנו על אבו מוסעב א-זרקאווי שגידל את הניצנים הראשונים של הארגון. אחרי שהוא חוסל הגיעו גם אבו איוב אל-מסרי ואבו עומר אל-בגדאדי שחוסלו. כאמור, לאחר מכן הגיע תורו של המנהיג, הח'ליף כביכול של המדינה האסלאמית, אבו בכר אל-בגדדי.

אחרי תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, א-זוואהירי מנהיג אל-קאעידה, שלח לטובת המנהיג אל-בגדדי לוחמי ג'יהאד סורים. רוב הג'יהאדסיטים הגיעו מהמדינה האסלאמית בעירק, ובעזרתם הוא הקים את המיליציה שלימים תיקרא ג'בהת א-נוסרה ומנהיגה הוא אבו מוחמד אל-ג'ולאני. אל-ג'ולאני בעצם התנהל בשם בדוי, ושמו לא ידוע עד ימינו אנו.

תקופה זו הייתה בעצם תור הזהב של דאעש שבה הוא גם התפצל מאל-קאעידה שלא האמין בהרג סיטונאי של שיעים או סונים מתונים. דאעש השתלט על שטחים אדירים בסוריה ובעירק, והיה ממש נדמה ששתי המדינות האלה עומדות להתפרק לגורמים. ג'יהאדיסטים מכל העולם נחשפו לרעיונות של דאעש והיגרו לסוריה כדי להילחם שם במלחמת האזרחים ולייצר את הח'ליפות האסלאמית שהם כל כך רצו אותה והתפללו אליה.

הארגון השתמש באמצעי המדיה השונים על מנת לתקשר בין המחבלים שלו, וגם כדי להפיץ את משנתו. בנוסף הוא הוציא לאור מגזין אינטרנטי בשם "דאביק", שהפיץ את רעיונותיו בכמה שפות לכל קצוות העולם. המגזין נקרא כך על שם העיר דאביק שבצפון סוריה, שבה לפי נבואות אחרית הימים האסלאמיות יתחולל קרב יום הדין בין המוסלמים לביזנטים, או הרומים אם תרצו.

ארגון דאעש בסופו של דבר ניסה לגרום לנוצרים ולצבאות הקואליציה המערביים לבוא ולהילחם במלחמה האחרונה, שתביא לאחרית הימים ולח'ליפות אסלאמית סונית כלל עולמית, כשהעולם נקי משיעים, יהודים, נוצרים, וכל כת או אמונה אחרת – עולם אסלאמי-סוני טהור. ופה בדיוק מגיע ההבדל בין שני הארגונים הסלפים. אל-קאעידה, בדומה לדאעש, גם מעוניינת בח'ליפות אסלאמית עולמית, אך באופן ההוויה שלה היא תהיה קצת שונה. הח'ליפות של אל-קאעידה דוגלת בהישרדות, הגדלת הארגון ושליטה אקס-טריטוריאלית, עם שלוחות ברחבי העולם – מעין פרוקסיז כמו של איראן. רק שפה הם דוחפים לשלטון אסלאמי סלפי מקומי.

אחרי שא-זוואהירי, מנהיג אל-קאעידה, ראה את נהרות הדם של המוסלמים הסונים המתונים והשיעים שנוצרו על ידי דאעש, הארגון התנער מהמדינה האסלאמית שממשיכה עד ימים אלה עם האידיאולוגיה הסלפית הרצחנית שלה. כך ישנה תחרות בין שני הארגונים הפנאטיים – סונה טהורה? או שמא אפשר קצת לחוס על חייהם של "הנספחים"?

עם:

ערן להב - מומחה לטרור, אנליסט וחוקר. מנהל ערוץ "מבטרור" שמספק מידע מהימן ואיכותי על הטרור האסלאמיסטי והג'יהאד העולמי. מחבר הספר "היצואן" שעוסק באחד הטרוריסטים הגדולים לשעבר - קסאם סולימאני.

חן שגב - עיתונאי עצמאי בתחומי המזרח התיכון והעולם המוסלמי. בעלים של ערוץ החדשות:

MTI-Ashram

העוסק בכל החדשות על העולם המוסלמי הסובב אותנו.