דוד (שם בדוי) מספר על הדרך הלא טריוויאלית שבה הפך לאבא ועל הבחירות שנמנעו ממנו, שניפצו את פנטזיית האבהות שהייתה לו. הוא מתאר בגילוי לב את ההתמודדות עם פוסט טראומה, תחושת החמצה מתמשכת והשפעה ארוכת שנים על תפיסת האבהות שלו, לצד הקשר הקרוב והאוהב שיש לו עם בתו.

הסיפור של דוד מורכב וייחודי בדרכו, אך הוא מבקש בפרק זה לתת קול לחוויה של לא מעט גברים, אשר בדרך כזו או אחרת האבהות נכפית עליהם ונלקח מהם חופש הבחירה.