הפרק מתחיל עם שיחת טלפון דרמטית בין שני גבאי לאמה, שבה היא משתפת אותה ברגעי האימה כשנורתה ברגל על ידי מחבלים. רגעי המתח והפחד שמשפחת גבאי חוותה במהלך 42 הימים שבהם לא ידעו היכן נמצאת שני, מתוארים בצורה מעוררת רגש, עד שגופתה נמצאה בטעות בקבר של נרצחת אחרת.

אחותה, ניצן, מספרת על האחווה העמוקה ביניהן, על המראה והחיוך הדומה, ומה משמעותה של שני במשפחה. כששני סוף סוף קבורה בקבר משלה, משפחת גבאי יכולה להעניק לה את הכבוד הראוי, ולזכור אותה כמו שהיא – אישה מלאת חיים ואהבה.

ניצן משתפת גם ברגעים המרגשים שבהם הם מנציחים את זכרה של שני על ידי עשיית טוב, במיוחד בתחום האהבה לכלבים שהיא כה העריכה. בכל פעולת חסד שהם עושים, הם מביאים לידי ביטוי את הערכים ששני קידמה.

המשפט השגור בפיה של שני, "No time for drama", היא מהדהדת לאורך הפרק, ומשקפת את הגישה שלה לחיים – לקחת את הדברים ברצינות, להתרכז במה שחשוב, ולא לתת לפחד להשתלט.

בפרק זה, יענקי מצליח להעביר את המורכבות של האובדן, את האומץ של משפחת גבאי, ואת האור שבזיכרון של שני, שנשאר חי עם כל מעשה טוב ומחווה של אהבה.

הקלטת פודקסט 0585948911 Mzrachi_TV