מה קורה לנו בתהליך הכתיבה אחרי השיא? אחרי הרגע הזה בו הסיפור ממריא ומתמלא?

הרבה פעמים זה מרגיש כמו חסימה או עצירה, אבל שלב ההתכנסות פנימה, הלשב בו הכתיבה חוזרת הביתה הוא שלב חשוב מאין כמוהו בתהליך כתיבה בריא ומפרה.

ואחר כך? כשמסתיימת היצירה? 

בפרק הזה שלי מרכוס מדברת על פרידה מיצירה והתחלה חדשה.

יש רגע כזה אחרי שכתבת, אחרי זרימה גדולה.

אחרי שיא.

ופתאום שקט.

אין דחף לכתוב, אין מילים חדשות ולפעמים עולה שאלה: לאן זה נעלם?

אבל הכתיבה לא נעלמה, היא ירדה פנימה.

כמו הירח.

כתיבה היא לא רק הוצאה,היא גם עיכול. כל מה שכתבת צריך מקום לנוח.

להתייצב,להפוך לחלק ממך.

זה שלב שבו משהו ממשיך לעבוד, גם כשאת לא כותבת בפועל.

התת-מודע ממשיך לכתוב ,הנפש ממשיכה לכתוב, החיים ממשיכים לכתוב.

הכינו עט ומחברת ל- 4 תרגילי כתיבה שמחכים לכם בפרק הזה.

כתיבה והאזנה מהנה.

מוזמנים לכתוב לי למייל

קישור לסדנת כתיבה רוחנית

קישור לבינינו-  מפגשי כתיבה נשית