״שלוש שנים מאז שזרקתי את המצלמה ואימצתי את הדבר הזה, ומאז לא חזרתי אחורה״
אלה אוזן היא אמנית שחוקרת את התודעה דרך בינה מלאכותית. עבור מי שהתחילה מצילום, המעבר לעבודה עם AI פתח מרחב חדש לגמרי - שילוב של זיכרונות ילדות, חלומות ומילים שהופכים לדימויים סוריאליסטיים. הפרויקט האישי הנוכחי שלי שעליו אני עובדת ״התחיל ממערה, מילדות, מזיכרונות שהכנסתי לתוך הבינה״, היא מספרת, ומתארת תהליך שבו טכנולוגיה הופכת לכלי אישי של חקר עצמי.
העבודות שלה מלאות צבעוניות רכה ופסטלית, אבל מתחת לפני השטח מסתתר ״יופי עם שריטה״ - דימויים שנראים נעימים אך נוגעים גם בכאב, כעס או זרות. מבחינתה, זהו תרגום ישיר של החיים עצמם. כשהיא נתקעת או חסומה, הבינה שואלת שאלות ומחזירה אותה למסע חדש, לתמונה אחרת.
״אני לא יוצרת את זה עבור אף אחד אחר״, היא מדגישה, ״זה תהליך אישי.״ דווקא שם, בחופש הזה, נולדת שפה ייחודית שמחזיקה סדרות שלמות בזכות הסיפור שמאחוריהן.