(מוזיקת פתיחה: אורי אבני)

חמישית עונה (20%) מאחורינו, עדיין לא מדגם מייצג, אבל מספיק כדי לדבר על הנתונים הסטטיסטיים ומה הם מלמדים אותנו. לאן אפשר לעלות מכאן? ואיך? האם מהצעירים תבוא הישועה? ועד כמה אנחנו מתגעגעים לשחקנים שויתרנו עליהם, כמו לוני ווקר, למשל?