רמב"ם הלכות מלכים פרק ד הלכה ה

וכן כופה את הראויין להיות שרים וממנה אותם שרי אלפים ושרי חמשים, שנאמר ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים.

הלכה ו

ולוקח השדות והזיתים והכרמים לעבדיו כשילכו למלחמה ויפשטו על מקומות אלו אם אין להם מה יאכלו אלא משם, ונותן דמיהן, שנאמר ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו.

הלכה ז

ויש לו מעשר מן הזרעים ומן האילנות ומן הבהמה, שנאמר וזרעיכם וכרמיכם יעשור וגו', צאנכם יעשור.

למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1Q6pr--lo_lApInbsbpYE_Kme5wl9YLl4rvI8HOUxnYs/edit?usp=sharing