רמב"ם הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ג הלכה ד

וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לְהַנִּיחַ בִּגְנָזָיו וּלְהִתְגָאוֹת בּוֹ אוֹ לְהִתְנָאוֹת בּוֹ, אֵלָא כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן לַחֲיָלוֹת שֶׁלּוֹ וְלַעֲבָדָיו וּלְשַׁמָּשָׁיו.  וְכָל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁיַּרְבֶּה לְאוֹצַר בֵּית ה', וְלִהְיוֹת שָׁם מוּכָן לְצָרְכֵּי הַצִּבּוּר וּלְמִלְחֲמוֹתָם--הֲרֵי זֶה מִצְוָה לְהַרְבּוֹתוֹ; וְאֵין אָסוּר אֵלָא לְהַרְבּוֹת לְעַצְמוֹ בְּבֵית גְּנָזָיו, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ" (דברים יז,יז).  וְאִם הִרְבָּה, לוֹקֶה.

למקורות נוספים: https://docs.google.com/document/d/1O8bhg92QwfYsMKN5pB2vb6zrCQzAWeguNq_bcMbmGrU/edit?usp=sharing