ב"ה

פרק מ"ו

רבי יהושע בן חנניה, אשרי יולדתו

הפרקים הבאים יהיו על גדול התנאים בדורו, רבי יהושע בן חנניה. רבי יהושע זכה לשמש עוד כלוי בבית המקדש השני, חי בתקופת החורבן וזכה להיות ממנהיגי ישראל לאחר החורבן ועד לתקופת אדריינוס וגזירותיו. הוא היה ידוע בחוכמתו הרבה, ובהיותו מייצג את עם ישראל בפני השלטון הרומאי בוויכוחים ובשתדלנות. משנתו ותורתו בכל הש"ס וסתם רבי יהושע הוא רבי יהושע בן חנניה.

אך על כל שבחיו, השבח בו משבח אותו רבו, רבן יוחנן בן זכאי הוא "אשרי יולדתו". בפרק הזה נלמד על רבי יהושע בצעירותו.

אשרי יולדתו

המשנה במסכת אבות פרק שני מספרת: חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי ואלו הן: רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה . .הוא היה מונה שבחן. . רבי יהושע בן חנניה אשרי יולדתו.

ומביא רבי עובדיה מברטנורא בפירוש הדברים אשרי יולדתו שני פירושים: 1. אשרי יולדתו - מאושר במדות טובות עד שכל העולם אומרים עליו אשרי מי שילדתו. (כפירוש זה כותב גם הרמב"ם)

ויש אומרים, על שם שהיא גרמה לו שיהא חכם, שהיתה מחזרת על כל בתי מדרשות שבעירה ואומרת להם בבקשה מכם בקשו רחמים על העובר הזה שבמעי שיהיה חכם, (ומקור הדברים הם מרש"י בספר מדרש שמואל על אבות) ומיום שנולד לא הוציאה ערשתו מבית המדרש כדי שלא יכנסו באזניו אלא דברי תורה:

המקור להבאתו לבית המדרש בילדותו הוא מהגמרא ירושלמי מסכת יבמות דף ח, שם מספרת הגמרא על מפגש מיוחד שהיה לרבי דוסא בן הרכינס עם חכמי ישראל, בסיומו הוא ראה את גדולי החכמים ואמר שבח על כל אחד מהם, ראשית ראה את רבי יהושע ואמר עליו:

ראה את רבי יהושע וקרא עליו (ישעיהו כח) את מי יורה דעה.  זכור אני שהיתה אמו מולכת עריסתו לבית הכנסת בשביל שיתדבקו אזניו בדברי תורה.

בעבודת בית המקדש

רבי יהושע היה לוי וזכה עוד לעבוד בבית המקדש השני לפני חורבנו, וכפי שמספרת הגמרא במסכת ערכין דף יא. מעשה בר' יהושע בר חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר' יוחנן בן גודגדא אמר לו בני חזור לאחוריך שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים. ומבאר תוספות שבדברי הימים מבואר שהיו משפחות מהלוים שהיו מהמשוררים והיו משפחות שהיו שוערים.

(מכאן ניתן ללמוד לכאורה שהיה בחורבן מעל גיל 30 שהרי הלוים החלו לעבוד מגיל 30).

ובמסכת סוכה דף נג מצינו עדות של רבי יהושע על עבודתם בבית המקדש בחג הסוכות:

"אמר ר' יהושע בן חנניה, כשהיינו שמחים בשמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו.

כיצד, שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפילה משם לקרבן מוסף משם לתפלת מוספין, משם לבית המדרש, משם לאכילה ושתיה משם לתפילת המנחה משם לתמיד של בין הערבים, מכאן ואילך לשמחת בית השואבה". ומבארת הגמרא בהמשך שהיו מתנמנמים איש על כתפי חברו.

ומבאר על כך רש"י שרבי יהושע היה לוי ומעיד על עבודתו.

וסיפור נוסף הקשור לעבודתו בבית המקדש מספרת הגמרא במסכת זבחים דף קיג: פעם אחד מצאו עצמות בלשכת דיר העצים ובקשו לגזור טומאה על ירושלים עמד רבי יהושע על רגליו ואמר לא בושה וכלימה היא לנו שנגזור טומאה על עיר אבותינו איה מתי מבול איה מתי נבוכדנצר.

כלומר, רצו לגזור טומאה על ירושלים, אולי יש בה עוד קברים כמו שמצאו עצמות בלשכת העצים, אך רבי יהושע אמר האם נגזור על כל מקום בגלל מתי המבול וכאן הם לא נמצאים, וכן מתי נבודנצר כאן לא נמצאים כי פינו אותם.

ובמסכת פסחים דף מט מספרת הגמרא על כך שרבי יהושע התחתן עם בת כהן:

ר' יהושע נסיב כהנתא חלש אמר לא ניחא ליה לאהרן דאדבק בזרעיה דהוי ליה חתנא כי אנא. – רבי יהושע התחתן עם כהנת, נחלה, אמר, לא נוח לו לאהרן שאדבק בזרעו, שיהיה לו חתן כמוני.

 

תלמיד רבן יוחנן בן זכאי

רבי יהושע למד תורה מפי רבן יוחנן בן זכאי עוד בצעירותו, וכפי שמצינו בפרקי דרבי אליעזר בתחילתו. שרבי אליעזר בן הורקנוס בבואו ללמוד מפי רבן יוחנן התאכסן אצל רבי יהושע בן חנניה שהיה גר יחד עם רבי יוסי הכהן באותה דירה.

ובירושלמי מסכת סנהדרין א, ב מסופר שרבי יוחנן בן זכאי הסמיך ומינה את רבי יהושע: בראשונה היה כל אחד ואחד ממנה את תלמידיו כגון רבי יוחנן בן זכיי מינה את רבי ליעזר ואת רבי יהושע ורבי יהושע את רבי עקיבה.

במסכות אבות פרק ב הוא נמנה כאחד מחמשת התלמידים הגדולים של רבן יוחנן בן זכאי, וקרא לו "אשרי יולדתו, ובאבות דרבי נתן פרק יד, מסופר שרבן יוחנן קרא לו שם חוט המשולש:

חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי, לכולן קרא להן שמות. . . ליהושע בן חנניה קרא לו חוט המשולש לא במהרה ינתק.

הכוונה היא שהיה גדול גם בתורה, גם בחכמה וגם ביראת שמים.

במסכת חגיגה דף יד מצינו פעם נוספת שרבן יוחנן קרא עליו אשרי יולדתו:

ת"ר מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה מהלך בדרך ור' אלעזר בן ערך מחמר אחריו אמר לו רבי שנה לי פרק אחד במעשה מרכבה  . . וכשנאמרו הדברי