ב"ה

פרק נ"ב

ניסיון בניית בית המקדש השלישי בימי רבי יהושע

סיפור היסטורי מעניין היה בימי רבי יהושע בן חנניה, המתקשר לשלטון אדריינוס קיסר, והוא ניסיון בניית בית המקדש מחדש, כחמישים שנה לאחר החורבן.

אדריינוס קיסר רומי הוא היחידי בין הקיסרים שחז''ל הוסיפו לשמו את הכינוי "שחיק טמיא", ישחקו עצמותיו, וזה מכיון שבזמן מרד בר כוכבא הוא הרג ולא חמל על רבבות ומאות אלפי יהודים, החריב את העיר ביתר ואת כל יהודה, אך בתחילת שלטונו יחסו ליהודים היה אחר.

בפרקים הקודמים למדנו על קשריו הטובים עם רבי יהושע בן חנניה, סיפור היסטורי מעניין היה בתקופת רבי יהושע הקשור לאדריינוס קיסר.

זה היה כאמור, כחמישים שנה אחר החורבן, אדריינוס התמנה לקיסר רומא, והוא בתחילה לא נהג ביחס רע כלפי היהודים, אדרבה, הוא נתן הוראה וציווי לבנות מחדש את בית המקדש, אך לאחר זמן הוא חזר בו וזה גרם להתמרמרות גדולה בין יהודי הארץ ורבי יהושע בן חנניה הרגיע את האנשים בידיעתו שמרד הוא חסר סיכוי ויביא להרג גדול, (וכפי שאכן קרה לאחר מכן במרד בר כוכבא).

וכפי שמספר המדרש בבראשית רבה פרשה סד:

בימי רבי יהושע בן חנניה גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש.

הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין (שולחנות להחלפת כספים) מעכו עד אנטוכיא והיו מספקין לעולי גולה כסף וזהב וכל צרכם. הלכו הכותים ואמרו לאדריינוס: "ידע המלך, שהעיר הזאת מרדה בך"... אמר להם: "מה אעשה - והרי כבר גזרתי?" אמרו לו: "שלח ואמור להם או שישנו את מקומו של הבית, או שיוסיפו עליו חמש אמות - ומאליהם יחזרו בהם. כי זה כבר לא יהיה במידות בית המקדש.

איגרת זו נתקבלה כשהיהודים כבר נקהלו בהמוניהם בבקעת בית רמון שבגליל, בכדי לתכנן בניית בית המקדש. גזירת המלך החדשה עוררה צער וזעם, והתעורר חשש שמא יפרוץ מרד חדש, שיכחיד את שארית הפליטה שנותרה בארץ. החכמים שנאספו במקום נתנו את עיניהם ברבי יהושע בן חנניה, והוא בחכמתו עמד ודרש בפני הנאספים, שיכך את הזעם בספרו משל אודות אריה שנתקעה עצם בגרונו, לאחר שטרף טרף, ואמר מי שיוציא את העצם יקבל שכר, הגיע לשם עוף בשם קורא מצרי, שמקורו ארוך, והוא הוציא את העצם, לאחר מכן ניגש לאריה וביקש את שכרו, אמר לו האריה "תהיה מלגלג ואומר שנכנסת לפה האריה בשלום ויצאת בשלום".

והנמשל: נכנסנו ללוע הארי ואנו בסכנת חיים לעם כולו, לפיכך עלינו להתפזר הפעם, ונמתין להזדמנות אחרת, ובלשונו של רבי יהושע: "דיינו, שנכנסנו לאומה זו בשלום ויצאנו בשלום".

אדריינוס לא הסתפק בביטול ההבטחה אלא החל לבנות את ירושלים כעיר אלילית רומאית בשם איליה קפיטולינה. ועשה גזירות שמד כאיסור על המילה.

עקילס הגר

סיפור נוסף הקשור לרבי יהושע בן חנניה ולאדריינוס קיסר שהיה באותו הזמן, (ויש היסטריונים המקשרים בין שני הסיפורים אך במקורותינו, מקורות חז"ל לא נכתב על כך) הוא סיפורו של עקילס הגר, אחיינו של אדריינוס, וכפי שהמדרש בתנחומא משפטים פרשה ה מספר:

עֲקִילַס הַגֵּר בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל אַדְרִיָּאנוֹס, הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהִתְגַּיֵּר וְהָיָה מִתְיָרֵא מִן אַדְרִיָּאנוֹס דּוֹדוֹ. אָמַר לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא אַתָּה חָסֵר כֶּסֶף וְזָהָב, הֲרֵי אוֹצְרוֹתַי לְפָנֶיךָ. אָמַר לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה לָצֵאת לַחוּץ לֵידַע דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִמָּלֵךְ בְּךָ הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹת. אָמַר לוֹ: כָּל פְּרַקְמַטְיָא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָּאָרֶץ, לֵךְ עֲסֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת וְאַתָּה מִשְׂתַּכֵּר. בָּא לוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלָמַד תּוֹרָה.

לְאַחַר זְמַן מְצָאוּהוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רָאוּהוּ פָּנָיו מִשְׁתַּנּוֹת. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: עֲקִילַס לוֹמֵד תּוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁבָּא אֶצְלָם, הִתְחִיל לִשְׁאֹל לָהֶם שְׁאֵלוֹת הַרְבֵּה, וְהֵן מְשִׁיבִין אוֹתוֹ.

עָלָה אֵצֶל אַדְרִיָּאנוֹס דּוֹדוֹ, אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָּנֶיךָ מִשְׁתַּנּוֹת. סָבוּר אֲנִי שֶׁהִפְסִידָה פְּרַקְמַטְיָא שֶׁלְּךָ אוֹ שֶׁמָּא הֵצֵר לְךָ אָדָם? אָמַר לוֹ: לָאו. לאָמַר לוֹ: אַתָּה קָרוֹב לִי וְאָדָם מֵצֵר לִי. אָמַר לוֹ: וְלָמָּה פָּנֶיךָ מִשְׁתַּנּוֹת? אָמַר לוֹ: שֶׁלָּמַדְתִּי תּוֹרָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּלְתִּי אֶת עַצְמִי.

אָמַר לוֹ: וּמִי אָמַר לְךָ כָּךְ? אָמַר לוֹ: בְּךָ נִמְלַכְתִּי. אָמַר לוֹ: אֵימָתַי. אָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ מְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה, וְאָמַרְתָּ לִי, כָּל פְּרַקְמַטְיָא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָּאָרֶץ, לֵךְ וַעֲסֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת. חָזַרְתִּי עַל כָּל הָאֻמּוֹת וְלֹא רָאִיתִי אֻמָּה שְׁפָלָה נְתוּנָה בָּאָרֶץ כְּיִשְׂר