ב"ה

פרק סב

רבי אליעזר בן יעקב.

אחד התנאים בדור החורבן, שזכה לראות את בית המקדש ולהאריך ימים, הוא רבי אליעזר בן יעקב.

את פרקו נחלק לשניים, בפרק הזה על תולדות חייו ובפרק הבא על משנתו.

הגמרא במסכת יבמות דף מ"ט ע"ב מספרת:

שמעון בן עזאי אומר מצאתי מגילת יוחסין בירושלים וכתוב בה משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי. ומפרש רש"י: משנת רבי אליעזר ב"י קב ונקי - קב מדה קטנה כלומר במקומות מועטים הוא נזכר במשנה [או בברייתא]: ונקי - בכל מקום שנזכר הלכה כמותו:

וכן בגמרא מסכת גיטין דף סז: דתניא איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים... משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי.

עדויותיו על בית המקדש

רבי אליעזר בן יעקב שזכה לראות את בית המקדש השני, תיאר במסכת שלימה את מבנה הבית, הלא היא מסכת מידות, וכמו שהגמרא מגיעה למסקנה זו במסכת יומא דף טז:

אמר רב הונא, מי התנא ששנה את מסכת מדות, רבי אליעזר בן יעקב היא, שהרי שנינו:

עזרת נשים היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש, וארבע לשכות היו בד' מקצועותיה, ומה היו משמשות? . .  מערבית דרומית אמר ר"א בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת . . ומזה שאומר על זה שכחתי, משמע שאת כל השאר הוא שנה.

ממשיכה הגמרא ואומרת שאכן כך מסתבר, שרבי אליעזר בן יעקב הוא זה ששנה את מסכת מידות, ומביאה ראיה מגובהו של בית המקדש שזה מתאים לשיטת רבי אליעזר בן יעקב.

אמו הייתה בת כהן, כפי שמופיע במשנה במסכת מדות בתחילתה:

איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר, ואבוקות דולקין לפניו, וכל משמר שאינו עומד, אומר לו איש הר הבית, שלום עליך. ניכר שהוא ישן, חובטו במקלו. ורשות היה לו לשרוף את כסותו.  והם אומרים מה קול בעזרה, קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפין, שישן לו על משמרו.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, פעם אחת מצאו את אחי אמא ישן, ושרפו את כסותו.

מצינו גם במקומות נוספים עדויות שהעיד רבי אליעזר בן יעקב על בית המקדש:

במסכת יומא דף לח במשנה: מעיד על שער ניקנור שהיה מנחושת מזוקקת ולכן הייתה נראית הנחושת כזהב.

ובמסכת ערכין פרק ב, מעיד על הלויים הצעירים בבית המקדש: רבי אליעזר בן יעקב אומר, אין עולין למנין, ואין עומדים על הדוכן, אלא בארץ היו עומדין, וראשיהן מבין רגלי הלוים, וצוערי הלוים היו נקראין.

ובמסכת מדות פרק ב משנה ו: מעיד על השערים ועל עזרת ישראל ועזרת כהנים.

ובסיום פרק שמיני במסכת פסחים בירושלמי: אליעזר בן יעקב אומר איסרטיוטות  - חיילים רומאים - היו שומרי צירין בירושלם וטבלו ואכלו פסחיהן לערב – התגיירו ואכלו בלילה קרבן פסח.

 

סיפור על אישיותו

הירושלמי בסוף מסכת פאה מספרת סיפור מיוחד על רבי אליעזר בן יעקב:

פעם בא עיור לעירו של ר' אליעזר בן יעקב. ישב ר' אליעזר בן יעקב על ידו. אמרו בני עירו: אילולא שאדם גדול הוא עיור זה, לא היה ר' אליעזר בן יעקב יושב לידו. נתנו לו פרנסתו בכבוד. אמר להם העיור: במה זכיתי לכך? אמרו לו: ראינו שר' אליעזר בן יעקב ישב לצדך. התפלל עליו תפילה זו: אתה גמלת חסד עם מי שנראה ואינו רואה, זה שרואה ואינו נראה יקבל פיוסך ויגמול לך חסד.

ובמדרש שיר השירים רבה מסופר שהיה חי לאחר תקופת מרד בר כוכבא, אז הסנהדרין עברה לעיר אושא שבגליל:

בשלפי השמד נתכנסו רבותינו לאושא ואלו הן: ר' יהודה ורבי נחמיה רבי מאיר ור' יוסי ורבי שמעון בר יוחאי, ור' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ור' אליעזר בן יעקב. שלחו אצל זקני הגליל ואמרו: כל מי שהוא למד יבא וילמד, וכל מי שאינו למד יבא וילמוד. נתכנסו ולמדו ועשו כל צרכיהון. כיון שהגיע זמנם להפטר אמרו: מקום שנתקבלנו בתוכו אנו מניחים אותו ריקם?

 .  . נכנס רבי אליעזר בן יעקב ודרש: (דברים כ"ז) וידבר משה והכהנים והלוים אל כל ישראל לאמר: הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם. וכי היום קבלו התורה, והלא כבר ארבעים שנה שקבלו את התורה ואת אמרת היום הזה?! אלא מלמד, כיון ששנה להם משה את התורה וקבלוה בסבר פנים יפות, העלה להם הכתוב, כאלו קבלוה היום מהר סיני. לכך נאמר: היום הזה נהיית לעם, לה' אלהיך. ואתם אחינו בני אושא שקבלתם רבותינו בסבר פנים יפות על אחת כמה וכמה!

ובירושלמי מסכת חגיגה ג מסופר שהיה בין שבעת החכמים שהיו בעיבור השנה:

מעשה שנכנסו שבעה זקינים לעבר את השנה בבקעת רימון ומי היו רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ור"ש רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב ורבי יוחנן הסנדלר.

ובמסכת בבא בתרא דף י: ר' אליעזר בן יעקב אומר לא יתן אדם פרוטה לארנקי של צדקה אלא א"כ ממונה עליה כר' חנניא בן תרדיון.

זמן חייו

מהמקורות דלעיל מצינו מצד אחד שרבי אליעזר היה חי בתקופת בית המקדש השני ואף העיד עליו, לאידך מצינו שהיה בדור של תלמידי רבי עקיבא, כפי שמסופר שהיה באושא, ואף חלק בכמה מקומות על רבי מאיר ועוד.

לכן יש דיון שלם בין כותבי תולדות התנאים, אם היו שניים או אחד,