ב"ה
פרק סד. אבא שאול - כוח הזכרון.
אחד מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי, שאף הוא האריך ימים לדור תלמידי רבי עקיבא, היה אבא שאול.
היה מיוחד בכח זכרונו, ולכן העיד על כמה דברים שהיו בבית המקדש. אף מצינו כמה דינים ממנו בהלכות בית המקדש. מדי בוקר אנו אומרים לפני התפילה "אביי היה מסדר סדר המערכה.. ואליבא ( ולפי שיטת) דאבא שאול", שזה סדר המערכה לפי שיטת אבא שאול בהטבת הנרות.
תולדות חייו
הגמרא במסכת ברכת דף לד מספרת שאבא שאול היה לש בצק – גבל בבית הנשיא:
אבא שאול גבל של בית רבי היה והיו מחמין לו חמין בחיטין של תרומה טמאה ללוש בהן עיסה בטהרה.
הגמרא במסכת נדה דף כד מספרת שבמקצועו היה קובר מתים, ומתארת גם שהוא היה גבוה ביותר – ארוך בדורו.
אבא שאול אומר ואיתימא רבי יוחנן קובר מתים הייתי פעם אחת רצתי אחר צבי ונכנסתי בקולית של מת ורצתי אחריו שלש פרסאות וצבי לא הגעתי וקולית לא כלתה כשחזרתי לאחורי אמרו לי של עוג מלך הבשן היתה.
תניא אבא שאול אומר קובר מתים הייתי פעם אחת נפתחה מערה תחתי ועמדתי בגלגל עינו של מת עד חוטמי כשחזרתי לאחורי אמרו עין של אבשלום היתה. ושמא תאמר אבא שאול ננס היה?
אבא שאול ארוך בדורו היה ורבי טרפון מגיע לכתפו. ור' טרפון ארוך בדורו היה ור"מ מגיע לכתפו רבי מאיר ארוך בדורו היה ורבי מגיע לכתפו רבי ארוך בדורו היה ורבי חייא מגיע לכתפו ורבי חייא ארוך בדורו היה ורב מגיע לכתפו רב ארוך בדורו היה ורב יהודה מגיע לכתפו ורב יהודה ארוך בדורו היה ואדא דיילא מגיע לכתפו.
(יש שרוצים לומר שאבא שאול היה חי בתקופת הדור השלישי לתנאים כי מצינו אותו מעיד במחלוקת רבי עקיבא וחכמים, אך מגמרא זו משמע בצורה ברורה שהיה חי לפני רבי טרפון, כי הרי כל התנאים והאמוראים כאן מוזכרים לפי סדר הדורות, ורבי טרפון היה בדור התנאים ביבנה. וכן משמע מפרקי אבות ששמע מפי רבן יוחנן בן זכאי, ירק שהאריך ימים, כמו חברו רבי אליעזר בן יעקב, שהיו בבית המקדש והאריכו ימים
ובשיחת ש"פ דברים תשמ"ב לומד הרבי בפשטות שהיה תלמיד רבן יוחנן בן זכאי, כפי שנראה בהמשך).
ושם דף סא מספרת: תניא אבא שאול אומר מעשה בסלע בית חורון שהיו מחזיקין בה טומאה ולא יכלו חכמים לבדוק מפני שהיתה מרובה והיה שם זקן אחד ורבי יהושע בן חנניא שמו אמר להן הביאו לי סדינים הביאו לו סדינים ושראן במים ופרסן עליהם מקום טהרה יבש מקום טומאה לח ובדקו ומצאו בור גדול מלא עצמות תנא הוא הבור שמילא ישמעאל בן נתניה חללים.
כח הזכרון
היה לו זכרון מיוחד, כשרבי אליעזר בן יעקב שכח לשכות מה היו משמשות, הוא זה שהעיד עליהם. כמסופר במסכת מדות פרק ב משנה ה:
מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית - אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: שָׁם הָיוּ נוֹתְנִין יַיִן וָשֶׁמֶן, הִיא הָיְתָה נִקְרֵאת לִשְׁכַּת בֵּית שְׁמַנְיָה.
ושם פרק ה משנה ד: לִשְׁכַּת הָעֵץ - אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: לִשְׁכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל; וְהִיא הָיְתָה אֲחוֹרֵי שְׁתֵּיהֶן, וְגַג שְׁלָשְׁתָּן שָׁוֶה.
ובתוספתא אהלות ו וכן בכלאים ד הוא מעיד על מחלוקת בין רבי עקיבא לחכמים.
כמו כן הוא העיד משמו של רבן יוחנן בן זכאי, על מעלת תלמידיו. כדלקמן.
אבא שאול בן בטנית
יש לציין שהיה עוד חכם בשם אבא שאול בן בטנית, שהיה חי לפני חורבן בית המקדש. ומצינו במסכת ביצה דף כט במשנה שאבא שאול מספר על אבא שאול בן בטנית, מכאן מוכח שזה שני תנאים אחרים:
מעשה באבא שאול בן בטנית שהיה ממלא מדותיו מערב יו"ט ונותנן ללקוחות ביו"ט – כי אסור ללמוד ביום טוב. אבא שאול אומר אף במועד עושה כן מפני ברורי המדות. וחכמים אומרים אף בחול עושה כן מפני מצוי המדות: כלומר גם ביום חול עשה את זה והיה הופך את כליו בכדי שיצאו עד הטיפה האחרונה ויכנסו לכלים של הלקוחות, ולא לבוא לידי חשש גזל. ופעם אסף 300 גרבי יין מהשאריות שנשארו בכל זאת ונתנם, לבית המקדש, שאלו אותו אתה לא צריך את זה? אמר להם, אני לא רוצה בזה.. אמרו לו הואיל והחמרת על עצמך, תעשה מזה צרכי רבים.
מכאן משמע, שאבא שאול הוא לא אבא שאול בן בטנית, שהרי הוא מעיד עליו. ונחזור לנשוא פרקנו, אבא שאול.
בתורת הרבי
ארוך בדורו
בגמרא דלעיל מצינו שהיה גבוה ביותר, שהיה "ארוך בדורו". וכל הגבוהים בדורות שלאחר מכן לא היו בגובהו הרב.
ומבאר על כך הרבי בשיחת דברים תשל"ו שהרי ידוע שחיי הצדיק אינם חיים גשמיים כי אם חיים רוחנים שהם אמונה אהבה ויראה, אבל מובן שזה מתבטא בלב הגשמי של הצדיק, שהרי האהבה היא בלב. וע"ד זה כאן, זה שאבא שאול היה גבוה בגשמיות זה מפני שהיה גבוה ברוחניות מאד.
וברשימת המנורה מבאר על כך, שעל אף מעלתו הגבוהה, נאמר עליו "ארוך", ארוך זה מסמל המשכה