ב"ה

פרק ס"ה רבן גמליאל מיבנה

הפרקים הבאים הם על רבן גמליאל מיבנה, נשיא ישראל בדור שלאחר החורבן. את הפרקים נחלק. בפרק הנוכחי על הנהגותיו ומשפחתו. ובפרקים הבאים על רבן גמליאל כנשיא הסנהדרין ועם חבריו.

רבן גמליאל נולד לאביו רבן שמעון בן גמליאל הזקן בירושלים שלפני החורבן, הוא הספיק להיות בבית המקדש השני, וללמוד תורה מפי אביו רבן שמעון בן גמליאל. כפי שנכתב בהקדמת הרמב"ם וכפי שמצינו בגמרות רבות שמביא דברים משמו.

הוא אף למד מפי סבו רבן גמליאל הזקן נכדו של הלל הזקן, כמסופר במסכת ראש השנה דף כה בקשר לקידוש החודש: אמר להם רבן גמליאל לחכמים כך מקובלני מבית אבי אבא דפעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה. וכן במסכת יבמות דף קכב: מתוך הדברים נזכר ר"ג שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא ר"ג (הזקן) נשותיהן על פי עד אחד.

רבן גמליאל  אף למד תורה מפי רבן יוחנן בן זכאי. כמוכח ממסכת בבא בתרא דף י: "אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו", ואחד התלמידים המנויים שם זה רבן גמליאל.

בתקופת החורבן אביו של רבן גמליאל נהרג על ידי הרומאים והוא הראשון מעשרה הרוגי מלכות. ככל הנראה רצו הרומאים להרוג את השושלת כולה, לכן הגמרא במסכת גיטין דף נו מספרת שרבן יוחנן בן זכאי ביקש מאספסיינוס קיסר "תן לי יבנה וחכמיה, ושושילתא דרבן גמליאל", ומפרש רש"י: ושושילתא דרבן גמליאל - משפחת הנשיא שלא תהרגם שלא תכלה שולטנות בית דוד. ( בהמשך השנים ניסו הרומאים שוב להורגו, כמסופר במסכת תענית דף כט וכפי שנראה בהמשך הפרקים בעזרת ה).

ואכן רבן גמליאל ניצל, אך הוא עצמו לא נהיה נשיא לאחר החורבן, כנראה בגלל גזירות הרומאים, ומי שירש את הנשיאות היה רבן יוחנן בן זכאי. לאחר שהתאפשר, רבן גמליאל מונה לנשיא ביבנה ושושלת הנשיאות מהלל חודשה.

ביבנה היו בוועד גדולי תלמידי רבן יוחנן בן זכאי: רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי יהושע, ולאחר מכן גם רבי עקיבא. ורבן גמליאל היה הנשיא מעליהם, הוא איחד את העם וקבע הלכה כבית הלל, וכיבדו אותו כולם כמסופר בגמרות רבות וכפי שנראה לקמן.

בני משפחתו

על רבן גמליאל מסופר במשניות רבות, מהם יכולים ללמוד על חייו ובני משפחתו.

בניו

ראשית במסכת ברכות במשנה הראשונה, במחלוקת עד מתי קוראים קריאת שמע של ערבית, לדעת חכמים עד חצות, לדעת רבן גמליאל עד עלות השחר, ובהמשך לזה מספרת המשנה:

מַעֲשֶֹה שֶׁבָּאוּ בָּנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה; אָמְרוּ לוֹ: "לא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע" אָמַר לָהֶם: "אִם לא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת.

וְלא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת" עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר; . . אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת"? כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה".

בניו היו רבן שמעון בן גמליאל השני, שירש אותו בנשיאות, ובן נוסף היה לו בשם רבי חנינא בן גמליאל שמוזכר בגמרא מסכת נידה דף ח.

על חתונת בנו מסופר במשנה כריתות דף טו: אמר רבי עקיבא שאלתי את רבן גמליאל ואת ר' יהושע באיטליס של עימאום שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל.

ובמסכת קידושין דף לב מסופר על סעודת החתונה, שם רבן גמליאל הנשיא שימש את אורחיו וגיסו רבי אליעזר נזעק על כבודו:

מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו מסובין בבית המשתה בנו של רבן גמליאל, והיה רבן גמליאל עומד ומשקה עליהם, נתן הכוס לר' אליעזר ולא נטלו, נתנו לר' יהושע וקיבלו, אמר לו רבי אליעזר מה זה יהושע? אנו יושבין ורבן גמליאל עומד ומשקה עלינו?

אמר לו מצינו גדול ממנו ששמש, אברהם גדול הדור היה וכתוב בו (בראשית יח, ח) והוא עומד עליהם, ושמא תאמרו כמלאכי השרת נדמו לו? לא נדמו לו אלא לערביים, ואנו לא יהא רבן גמליאל ברבי (ברבי זה כינוי כבוד) עומד ומשקה עלינו?

אמר להם רבי צדוק עד מתי אתם מניחים כבודו של מקום ואתם עוסקים בכבוד הבריות, הקב"ה משיב רוחות ומעלה נשיאים ומוריד מטר ומצמיח אדמה ועורך שולחן לפני כל אחד ואחד, ואנו לא יהא רבן גמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו?

מכאן לומדת הגמרא, נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול. (וראה רשימת שמחת בית השואבה תרצ"ב בביאור גמרא זו).

כשבנו חלה שלח לרבי חנינא בן דוסא שיתפלל עליו שיבריא, כמסופר במסכת ברכות דף לד:

ת"ר מעשה שחלה בנו של ר"ג, שגר שני תלמידי חכמים אצל רבי חנינא בן דוסא שיבקש עליו רחמים, כיון שראה אותם עלה לעלייה ובקש עליו רחמים, בירידתו אמר להם לכו שחלצתו חמה, אמרו לו וכי נביא אתה, אמר להם לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך מקובלני אם שגורה תפלתי בפי, יודע אני שהוא מקובל, ואם לאו יודע אני שהוא מטורף, ישבו וכתבו וכוונו אותה שעה וכשבאו אצל ר"ג אמר להן העבודה לא חסרתם ולא הותרתם, אלא כך היה מעשה, באותה שעה חלצתו חמה ושאל לנו מים לשתות.

בנותיו

גם על בתו של רבן גמל