במובנים רבים, פרשת קרח מתגלה כמראה למחלוקות הפוליטיות בישראל של היום, עם שאלות על מנהיגות, מרד, וחוסן חברתי. רחל עזריה ועומרי קנדה, דנים על קריאת התיגר של קרח על סמכותם של משה ואהרן, על הגבול הדק שבין השאיפה לעשות טוב לבין תאוות כוח, ועל הדרך להבחין בין מנהיג שפועל למען הכלל לבין מי שמסתתר מאחורי סיסמאות של שוויון כדי לשרת את עצמו.

איך מבחינים בין ביקורת לגיטימית לבין הרס פנימי? מדוע סכסוכים פנימיים מסוכנים יותר מאויבים חיצוניים? האם יש דבר כזה "זכות להנהיג"? ומה קורה לחברה שמאבדת אמון במנהיגיה?

פרק מיוחד ויוצא דופן על אחת הפרשות הכי פוליטיות בתורה.