הפרק האחרון בספר ויקרא עוסק ב"ערכין" - אדם המקדיש אדם או דבר אחר לה'. מדוע נכתבה פרשה זו כאן? מדוע ישנה חתימה לפניה ולאחריה? ומה למדנו מכאן על אדם המקדיש את עצמו לה'?