ומשה היה רועה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חורבה, במדרש (ש"ר פ' ב') אין הקב"ה מעלה את האדם לגדולה אלא אם כן בחנו תחלה שנאמר ה' צדיק יבחן ובמה בחנו במרעה צאן וכו

וביאור זה, לא היה לו לכתוב ומשה היה רועה את צאן יתרו, והוי למכתב ויהי משה רועה את צאן יתרו, אבל כתב ומשה היה רועה בלשון עבר, לומר לך כי בשביל שהיה רועה כבר והיה נאמן וירא מלאך ה' וגו' ונתן אליו את ישראל לרעות.

ואף כי הוא יתברך יודע הכל ואין נסתר ונעלם מעיניו, מכל מקום כאשר צדקתו בפעל שנראה בצאן דבר זה בפעל, הוא סבה להיות עולה אל גדולה בפעל, ואם לא היה הדבר שבחנו, לא היה נמצא בפעל צדקתו ולא היה כאן סבה שעל ידה יעלה לגדולה בפעל, כי צריך להיות נמצא הסבה בפעל ואז הסבה פועלת שיהיה נמצא גדולתו בפעל, כי כל דבר הוא מן השם יתברך במדה שראוי להיות אם צדקתו בפעל נמצא גדולתו בפעל גם כן, ואם אין צדקתו בפעל אין גדולתו בפעל, לכך מראש בחנו והיה נמצא צדיק בפעל נמצא גדולתו בפעל.

ובזה יתורץ לך מה שיש אנשים מקשים על כל נסיון בתורה, הרי הוא יתברך יודע הנסתרות והעתיד שיהיה, בודאי כך הוא, אבל לדבר שיהיה בפעל צריך סבה שהיא בפעל, ואם לא היה צדקת הצדיק בפעל לא היה נמשך לצדיק שכרו בפעל כל דבר המגיע והנמשך לצדיק, ודבר זה ענין עמוק והוא ענין ברור מאוד

ספר דרך חיים - פרק ה משנה ב   ועוד קשה מה ענין הנסיון כי הוא יתברך יודע הכל למה צריך לנסות את הצדיק

 יש לך לדעת כי הנסיון שהקב"ה מנסה את הצדיק כדי שיהיה נמצא צדקתו בפעל נגלה ולא שיהיה צדיק נסתר, ולא היה ראוי אברהם לכל המעלות אשר נתן הש"י אליו רק כאשר היה נמצא צדקתו בפעל. ולפיכך נאמר אצל הנסיון (בראשית כ"ב) והאלהים נסה את אברהם ולא כתיב וה' נסה את אברהם, כי הנסיון הוא שרצה הש"י שתהיה הידיעה בצדקתו של אברהם במדת הדין לא במדת הרחמים, ואין הידיעה במדת הדין רק כאשר נמצא נגלה בפעל לגמרי ואז הידיעה בצדקתו הוא במדת הדין, וכאשר הידיעה בצדקתו במדת הדין דבר זה הוא טוב לו בודאי. וזהו שאמר כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, פי' עתה ידעתי במדת הדין לגמרי כי ירא אלהים אתה

וזה אמרם במדרש והביאו רש"י ז"ל בפירוש החומש (בראשית כ"ב, ב') עתה ידעתי להשיב לשטן ולאומות העולם המקטרגין עליך מה היא החבה שיש לך, שזכרו השטן ואומות העולם, ומפני שהש"י מאבד האומות מפני אברהם ולפיכך השטן והאומות מקטרגים במדת הדין למה דבר זה לאבד את האומות מפני אברהם והם מקטרגים במדת הדין, ועל ידי הנסיון יש להשיב במדת הדין, כי הנסיון עושה הדבר נגלה לגמרי עד שהדבר נמצא בפעל לגמרי ודבר שהוא נמצא בפעל לגמרי יש תשובה אף למדת הדין